|
|
|
קרא לי בשמך |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 1357 |
|
|
"נתראה!" המילה, הקול, הגישה.
מעולם לא שמעתי קודם לכן מישהו משתמש ב"נתראה" כדי להיפרד.
זה הדבר הראשון שאני זוכר ממנו, ואני יכול לשמוע את המילה עד היום. נתראה!
אני עוצם עיניים, אומר את המילה, ושוב אני באיטליה, לפני כל כך הרבה שנים, רואה אותו יוצא מהמונית, חולצה כחולה מתנפנפת שצווארונה פתוח לגמרי, משקפי שמש, כובע קש, עור בכל מקום.
אולי הכול התחיל שם ואז...
עוד תראה, חשבתי לעצמי, ככה הוא ייפרד מאיתנו בבוא הזמן, בנתראה!
"יפי הכתיבה של אסימן והתשוקות הטהורות המובעות בה ממקמות את היצירה היוצאת מן הכלל הזאת היישר בלב הקאנון של סיפורי האהבה הגדולים המיועדים לכול."
וושינגטון פוסט
סיפורו של רומן פתאומי עז ועוצמתי, המלבלב בין נער בן שבע־עשרה לסטודנט צעיר שמתארח בביתו בקיץ כאסיסטנט של אביו הפרופסור, אי־שם בצפון איטליה של שנות השמונים.
גלוי לב, קורע לב, נושא מעין תפילה וקינה גם יחד, זהו "סיפור אהבה מופלא שבו כל משפט, כל כאב, כל ריגוש סחרחר, מהדהד אמת" סיאטל טיימס
אנדרה אסימן, איטלקי־אמריקאי ממוצא מצרי־יהודי, הוא סופר פורה ומרצה לספרות השוואתית בניו יורק. מתגורר עם אשתו במנהטן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קרא לי בשמך - אנדרה אסימן
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 1 |
תאריך הכנסה לאתר 03/05/2020
"לא נכתבנו לכלי נגינה אחד בלבד. לא אני ולא אתה (עמ' 17)."
נער בן שבע- עשרה, בעיירה קטנה ומשמימה בצפון איטליה, בן להורים אינטלקטואלים העוסקים תמידית בכתיבה ומארחים מדי פעם בפעם צעירים כישרוניים בביתם, כאלה העומלים על עבודת דוקטורט או כותבים תזה פילוסופית. ובכלל, בספר זה, עולם הספרות... המשך הביקורת
"לא נכתבנו לכלי נגינה אחד בלבד. לא אני ולא אתה (עמ' 17)."
נער בן שבע- עשרה, בעיירה קטנה ומשמימה בצפון איטליה, בן להורים אינטלקטואלים העוסקים תמידית בכתיבה ומארחים מדי פעם בפעם צעירים כישרוניים בביתם, כאלה העומלים על עבודת דוקטורט או כותבים תזה פילוסופית. ובכלל, בספר זה, עולם הספרות הקלאסית בא לידי ביטוי בצורה מדהימה, באזכורים מדויקים ובאהבה לעולם הכתיבה.
אליו, הנער הצעיר, מתאהב באוליבר, סטודנט הבא לסייע לאביו הפרופסור, אי שם בשנות השמונים. סיפור המובא בגוף ראשון, מתואר בפירוט רגשות מיוחד ונדיר, ומגלה לנו סיפור אהבה מיוחד במינו.
מבט פלדה, מרחק, ויחד עם זאת תשוקה רגשית בלתי ניתנת להסבר. ההתייחסות המתנשאת של אוליבר לאליו רק מעלה בו את הרצון להכירו יותר. הוא נשאר עם המון שאלות ותהיות, אך מוכן לעשות הרבה דברים בכדי למשוך את תשומת לבו של אוליבר. ואוליבר הוא מרוחק אך קרוב, אמביוולנטי, קר ונבון לחלוטין, ולא עם הרבה הומור. אך אליו מתאהב בו מעל לראש, מדמיין אותו בכל רגע, מנסה לקרוא את מחשבותיו ורוצה להיות חלק מחייו, למרות שהוא יודע שאולי זו טעות.
לכל אורך הספר אנו מגלים את הרהוריו העמוקים, וגם ערעורים, שבהם אליו משתף אותנו, בנוסף; הישיבה על שפת הבריכה ומעמסת הכתיבה שיש על אוליבר, ההליכה ביחד לסרט כדרך אגב, מחשבות יום הפרידה החוזרות ומקננות בו כל הזמן. הוא רוצה להיות חלק בלתי נפרד מאוליבר, להצמיח איזשהו עתיד מהאהבה הזו, שמלווה בהרבה שקט, ויחד עם זאת עם הרבה סערות. כל משפט מהדהד אמת, וכל סיטואציה מתוארת בהידוק ובעדינות.
וכולם מהגרים בסביבה הזו. אנשי השכונה ומשפחתו של אליו, "יהודים מוסתרים", כך הוא מכנה אותם בינו לבין עצמו. אינם מבליטים מבחוץ את יהדותם, וההתנגשות עם טלאיי ההגירה מאוד בולטים בסיפור זה. אמו של אליו מכנה את התנהגותו של אוליבר כ"אמריקניזם", קוראת לו "קאובוי", כינוי גנאי שהופך לכינוי חיבה, ואפילו מנהלת משק הבית, מפאלדה, מנסה להתחבב עליו. יחד עם זאת, האב הפרופסור שומר קצת על מרחק. המשפחה היהודית- איטלקית מנסה להרשים את היהודי- אמריקאי.
בספר זה יש הרבה משחקי שפה, באיטלקית באנגלית. מובאים קטעים ספרותיים קצרים באיטלקית, המתכתבים עם משחקי המילים באנגלית. ישנו קטע בו אוליבר מתווכח עם הפרופסור על משמעות המילה Apricot והמקור שלה, Pre-Coquere (להבשיל מוקדם), שמקבלת בסיפור זה משמעות עמוקה הרבה יותר, שכן מחשבותיו והלך רוחו של אליו מעידים על בשלות מנטלית מוקדמת. הרי הסיפור הזה מובא בקולו שלו, שהוא מדויק ומרגש.
אוליבר מנסה כל העת להסתיר את עצמו ואת מניעיו בפני אליו, וישנה הרגשה שאין הוא רוצה שהוא יידע מי הוא באמת. ולכן, הוא מפלרטט עם בת דודתו, עושה דברים לבד בלי לשתף אותו, והדבר מערער את בטחונו. הוא מרגיש פגוע, אך מנסה להראות מבחוץ שהכול בסדר ביניהם. אוליבר רואה בנער הזה איזושהי חזרה הביתה, אך לא מגלה את זה. אוליבר מתעתע באליו, וזה מושך אותו אליו יותר.
העלילה בספר זה, שגם עובד לסרט, מתפתחת באיטיות רבה, וכתיבתו המדויקת של אנדרה אסימן מגישה לנו רומן כתוב היטב, מופלא ברגישותו, ומצליח לגלות עולמות חבויים במערכת יחסים בלתי אפשרית, שהיא גם מיוחדת מאוד. נער המחפש את זהותו, מול סטודנט המחפש ריגושים, והכל בין הנופים הצלולים והירוקים של צפון איטליה.
זהו ספר מלא בפרטים, קסם בקריאה שהיא איטית וארוגה מאוד, ומלאה ברגש. קריאה המכניסה את הקורא לאט ומובילה אותו בתוך עלילה מלאה בפרטים קטנים, מורכבת ומרובדת.
זוהי יצירה מיוחדת, מרגשת ומגלה לנו סיפור להט"בי שצובט את הלב ומלחלח את העין.
תאריך הכנסה לאתר 04/05/2019
העלילה של הספר מתרחשת בצפון איטליה, ומדברת על משפחת פרלמן ועל כיצד הם עוזרים לסטודנטים לקדם את כתב ידם ולשפר אותו בזמן חודשי הקיץ. הם מארחים סטודנטים כבר במשך שנים רבות, ואותם סטודנטים גם חוזרים לביקור לאחר מכן- על מנת להודות למשפחת פרלמן על האירוח הארוך שהיה.
באחת השנים, אוליבר... המשך הביקורת
העלילה של הספר מתרחשת בצפון איטליה, ומדברת על משפחת פרלמן ועל כיצד הם עוזרים לסטודנטים לקדם את כתב ידם ולשפר אותו בזמן חודשי הקיץ. הם מארחים סטודנטים כבר במשך שנים רבות, ואותם סטודנטים גם חוזרים לביקור לאחר מכן- על מנת להודות למשפחת פרלמן על האירוח הארוך שהיה.
באחת השנים, אוליבר- סטודנט באוניברסיטת קולומביה מגיע להתארח אצל המשפחה בזמן חודשי הקיץ, ויחסים מתחילים להירקם בינו לבין אליו- הבן הצעיר יותר.
עכשיו- מדובר ביחסים רומנטיים, לא יחסים חבריים. שני הצדדים נמשכים אחד לשני, אבל לא יודעים כיצד לבטא זאת. רק לאחר מס' שבועות הם "מממשים" את אהבתם, וגם זה מגיע לקראת עזיבתו של אוליבר. עד אז, הם היו עסוקים בלחשוב על "מה הצד השני חושב עליי?" ועל כל מיני שטויות כאלה ואחרות.
שני הצדדים יודעים שזה מתקרב, אך עדיין לוקחים את הסיכון. זה הרי רק רומן של קיץ, שלא יישארו ממנו זכרונות כשאוליבר יחזור לארצות הברית.
משפחתו של אליו אינה חושדת(כך לפחות הוא ואוליבר מאמינים), אך בהמשך ניתן להבין שאביו של אליו האמין שכן משהו מתפתח בין שניהם.
העלילה מתפתחת באיטיות רבה סביב הסיפור של אליו ואוליבר. כל פעם כשאנחנו בטוחים שקורה משהו בין השניים- אנחנו מופתעים לגלות שצריך לחכות, והנה האינטימיות ביניהם גוברת וכולם מחכים שכבר יקרה משהו.
הספר "קרא לי בשמך" הוא ספר מרגש, שרק גורם לקורא לחכות שכבר יקרה משהו מעניין ושיקרה כבר מה שאנחנו כל כך מחכים לו- מימוש היחסים בין אליו לאוליבר.
אני חייבת להודות- הספר כן מכיל תיאורים אינטימיים ופורנוגרפיים, לכן לא יתאים לכל אחד. לכן, לפני שאתם נותנים אותו לבני נוער- שימו לב לגיל שלהם והאם הם קוראים בדרך כלל ספרים עם תיאורים כאלו.
חוץ מזה, זהו ספר מומלץ מאוד! נהניתי מהקריאה שלו מאוד.
תאריך הכנסה לאתר 28/04/2019
עלילה להטבי"ת מרגשת שמתרחשת בצפון איטליה. לי היא הזכירה את הספר "די כבר עם השקרים שלך" של פילפ בסון (אגב, ספר מצוין ומומלץ למי שעוד לא קרא).
"קרא לי בשמך" מגולל אינטימיות, עומק, רגש, כמיהה, אהבה עוצמתית, תשוקה ואי-ודאות. אהבתם של אליו ואוסקר טבועה בזיכרון, בחלומות ואפופה סודיות עד... המשך הביקורת
עלילה להטבי"ת מרגשת שמתרחשת בצפון איטליה. לי היא הזכירה את הספר "די כבר עם השקרים שלך" של פילפ בסון (אגב, ספר מצוין ומומלץ למי שעוד לא קרא).
"קרא לי בשמך" מגולל אינטימיות, עומק, רגש, כמיהה, אהבה עוצמתית, תשוקה ואי-ודאות. אהבתם של אליו ואוסקר טבועה בזיכרון, בחלומות ואפופה סודיות עד לקיהיון חושים.
זהו ספר לא קל ומלווה בתיאורים פורנוגרפיים, כך שאני לא בטוחה שהספר יתאים לכל אחד. מאידך גיסא, מי שיקרא את הספר יצלול לחוויית קריאה אינטימית, מרגשת, שכל משפט שנכתב בו כואב, מטלטל, ומהדהד.
הסרט המבוסס על הספר הוקרן בארץ לפני כשנה. ואם עסקינן בסרט התסריטאי והבמאי הצליחו בכלים הקולנועיים שעומדים לרשותם, לשים דגש על מימוש הקשר והאהבה עצמה, למרות זאת לדעתי הספר הרבה יותר טוב.
הסופר היהודי אנדרה אסימן נולד באלכסנדריה. הוא ממוצא מצרי יהודי שהיגר עם הוריו לארצות הברית. בספר עצמו תמצאו עדויות ביוגרפיות לקורות חייו.
וכך זה מתחיל: "נתראה":- זו הייתה המילה הראשונה והקול ששמע מאוסקר. זה קרה לפני כל כך הרבה שנים וזאת המילה שזכורה לאליו. מה הוא ראה? "רואים אותו יוצא מהמונית, חולצה כחולה מתנפנפת שצווארונה פתוח לגמרי, משקפי שמש, כובע קש... לפתע הוא לוחץ את ידי, מושיט לי את התיק שלו, מוציא את המזוודה מתא המטען של המוניות ושואל אם אבי בבית". (עמוד 7)
אירוח בחודשי הקיץ הייתה הדרך של משפחת פרלמן, לסייע לאקדמאים לשפץ את כתב ידם לפני פרסומם. אביו של אליו-פרופ' פרלמן היה היסטוריון של האומנות וארכיאולוג של התקופה הקלאסית, ותפקידו היה לסייע לאותם אקדמאים באי-ביתו. זה קרה בכל קיץ במשך שישה שבועות, ולכן באותה תקופה אליו פינה את חדרו והעביר את חפציו לחדר הקטן בבית.
מתי התחיל הרומן עם אוליבר הסטודנט-אסיסטנט בביתו של הפרופ'? האם במפגש הראשון כשמסר את מזוודתו? בארוחת צהריים שכולם נחו בבגדי ים? בחוף? במגרש הטניס? בטיול הראשון שנתבקש להכיר לו את הסביבה? מתי?
ההתחלה הייתה רכה... שני הנערים נתקלו זה בזה במרפסת המשותפת לשני החדרים ומה הם אמרו זה לזה? בוקר טוב, מזג האוויר נעים היום, וקשקושים נוספים של חייבים...
העלילה מפעפעת ומתקדמת לאט ולכן הקורא חודר לרבדי נפש הנערים בזהירות ובחמלה. הקצב הוא איטי, רך, אינטימי, בקווים עגולים מול תובנות צצות.
ממליצה בחום להיחשף ליצירה המיוחדת הזו של אנדרה אסימן.
בשורה התחתונה: "הלב שלנו והגוף שלנו נוצר רק פעם אחת" (מתוך הספר)
קריאה נעימה.
תאריך הכנסה לאתר 27/04/2019
"...הבט בפניי, לכוד את מבטי וקרא לי בשמך", משפט המתמצת את הספר המקסים הזה וקשור לבחירת השם. מדובר בסיפור אהבה מכמיר לב. התחלתי לקרוא אותו ולא יכולתי להניח מהיד עד שסיימתי. העמודים הראשונים היו מעט יומרניים, אך מהר מאוד נכבשתי בקסם הכתיבה הפיוטית של הסופר והרשיתי לעצמי להיעטף בשנינות ובתשוקה... המשך הביקורת
"...הבט בפניי, לכוד את מבטי וקרא לי בשמך", משפט המתמצת את הספר המקסים הזה וקשור לבחירת השם. מדובר בסיפור אהבה מכמיר לב. התחלתי לקרוא אותו ולא יכולתי להניח מהיד עד שסיימתי. העמודים הראשונים היו מעט יומרניים, אך מהר מאוד נכבשתי בקסם הכתיבה הפיוטית של הסופר והרשיתי לעצמי להיעטף בשנינות ובתשוקה שאפפו את הדפים בערפל סמיך, בעוצמות כמו שרק נער בן 17 יכול להרגיש.
"...איך תחיה את חייך זה עניינך. רק תזכור, הלב שלנו והגוף שלנו ניתנו לנו רק פעם אחת. רובנו איננו יכולים להימנע מלחיות כאילו יש לנו שני חיים, החיים הראשונים הם סקיצה והשניים הם הגרסה הסופית, וביניהם קיימים כל נוסחי הביניים. אבל חיים רק פעם אחת, ומבלי שתבחין, הלב נשחק. ובאשר לגופך, מגיע הרגע שבו איש אינו מסתכל עליו, ועוד פחות מכך רוצה לגעת בו. עכשיו יש צער. אני לא מקנא בכאב. אבל אני מקנא בך שאתה כואב". בחרתי לצטט חלק משיחה מרגשת בין אליו לאביו על משמעות האהבה.
אליו ואוליבר – אליו נער בן 17 החי בכפר פסטורלי בצפון איטליה, מגלה את עומקה של אהבה ותשוקה לאוליבר, סטודנט בן 24 המגיע להתארח בביתו למשך הקיץ. אליו נשרף בכמיהה עזה לאוליבר ומבולבל מרגשותיו כלפיו, עד שאינו יכול יותר להכיל את הרגשות ועושה מעשה. אוליבר הוא בחור שכולם אוהבים לאהוב, נשים, גברים, ילדים ומזקנים והוא עובר כמו גבורה בין הפרחים, מרפרף מעליהם, נוגע לא נוגע, עד שהוא נופל לתוך מלכודת הדבש של אליו, או שבעצם הוא זה שלוכד אותו בין כנפיו. מדהים לראות את החוזק, וההבנה של עומק רגשותיו של אליו הצעיר המגלה את גופו ותחושותיו כלפי המין, לצד הבלבול והבושה התוקפים אותו בו זמנית. הוא אוהב נשים אך מבין כי אוליבר זה משהו אחר לחלוטין מכל מה שידע או הרגיש עד כה. מתחיל ביניהם סיפור אהבה המגיע לסופו הצפוי, לצד הפתעות והמשכיות במשך חייהם. הרגשתי כאילו אליו מדבר מגרוני בחלק גדול מרגשותיו, כי כמוהו, גם אני ולמעשה כולנו היינו מאוהבים בצורה כזו שסימאה את עינינו והיינו מוכנים למות עבור מגע מזה שאהבה נפשנו.
הספר עוסק באהבת להט"ב אך לאהבה אין מגדר או גיל, או צורה והרגשות המובעים בספר יכנסו ללב כל מי שיקרא אותו. המילים נכנסות עמוק פנימה, מסחררות סביב הלב כי כל הספר הוא לב אחד עצום השזור ברוך, מגע עוצמתי לצד מגע עדין, הזדקקות וההיבלעות אחד בשני עד שלא נותר דבר מלבד שני אנשים האחוזים אחד בשני ופשוט אוהבים ובשאר חייהם תמיד יתגעגעו לאותה תקופה קסומה וייחודית. ממליצה בחום!
בספר מוזכרת מנגינה נפוליטנית בשם Fenestaca luctive שגירתה אותי לחפש אותה ולהאזין לה, ואני מצרפת אותה וממליצה להאזין לגרסה הנפלאה (יש המון גרסות) שמלווה את הספר בהרמוניה נפלאה.
https://www.youtube.com/watch?v=c6uhcNQpp8A
תאריך הכנסה לאתר 27/04/2019
עלילת הספר מתרחשת בשנות ה-80 בעיירה פסטורלית וציורית הממוקמת בצפון איטליה. אליו הוא נער בן 17 המתגורר עם הוריו בבית הממוקם מול הים. במרפסות הקומה השנייה נשקף נוף מהפנט ועוצר נשימה, ובחצר ישנה רחבת דשא, בריכה ומגרש גדול. בכל שנה מידי קיץ מגיעים להתארח בבית הוריו... המשך הביקורת
עלילת הספר מתרחשת בשנות ה-80 בעיירה פסטורלית וציורית הממוקמת בצפון איטליה. אליו הוא נער בן 17 המתגורר עם הוריו בבית הממוקם מול הים. במרפסות הקומה השנייה נשקף נוף מהפנט ועוצר נשימה, ובחצר ישנה רחבת דשא, בריכה ומגרש גדול. בכל שנה מידי קיץ מגיעים להתארח בבית הוריו סטודנטים מחו”ל לתקופה של 6 שבועות, על מנת לעבוד ולשפר את כתיבתם לקראת הוצאת פרי עטם. האירוח כולל לינה וארוחות ביתיות הניתנות להם ללא תשלום, אך עליהם להקדיש שעה ביום מזמנם בכדי לעזור לאב הבית במטלות הכתיבה שלו. לצורך האירוח, אליו נאלץ לפנות את חדרו ועובר להתגורר במהלך חודשי הקיץ בחדר אחסון שהוסב לחדרו הזמני.
הקיץ הפציע ואל הבית הגיע סטודנט אמריקאי בן 24 בשם אוליבר. במהלך השישה שבועות שלו באיטליה הוא תכנן סדר יום קבוע שבו יפגוש את המתרגמת שלו ויעבוד על הטיוטות לספר שהוא מתכוון להוציא לאור בעתיד הקרוב. אליו הבחין באוליבר כבר ברגע הראשון שזה יצא מהמונית, אך הוא חש כי מדובר בבחור אדיש שלא ניקשר לאף אחד ולאף מקום. אוליבר נהג לחזור על המילה “נתראה!” אותה זרק לעבר נהג המונית שהסיע אותו וכן, לשאר האנשים שנקלו בדרכו. “נתראה” שיקפה את חוסר ההיקשרות שלו לסובבים אותו ואת הקלילות שבה הוא מתייחס לדברים.
אוליבר במהרה התחבב על הוריו של אליו, על העוזרת ובעלה, הגנן, השכנים, וכל אדם שעמו אוליבר בא במגע. אך מי שהשתהה בלקבל את אוליבר במהרה היה אליו. לא כי אוליבר לא מצא חן בעיניו, אלא דווקא משום שהוא מצא חן בעיניו יותר מידי. הוא נכבש בקסמיו של האמריקאי יפה התואר ולא ידע מה לעשות עם רגשותיו העזים. אליו שהוא ממוצא יהודי, הבחין במגן הועד שעל צווארו של אוליבר. הידיעה שאוליבר גם הוא יהודי, ריגשה את אליו שהרגיש יותר קרוב אליו. בזמן שאליו השתוקק לקרבתו של אוליבר, התחנן למבטו ולתשומת ליבו, אוליבר מצידו התייחס לנער באדישות ובקרירות.
הגעתו של אוליבר לחייו של אליו, פקחו את עיניו של הנער, הבלבול והלבטים שאליו חש קודם לכן, הפכו לאמת גדולה וחד משמעית. מבחינת אליו, חייו התחלקו ל: לפני הגעתו של אוליבר ואחרי הגעתו. כבר לא היה לו ספק בנוגע לרגשותיו, הוא חשש ממה שהרגיש, אך יחד עם זאת חש שלא לעשות שום צעד, תהיה החלטה גרועה יותר.
אוליבר, בסופו של דבר הודה בפני הצעיר המאוהב מה הוא באמת חושב עליו וחש כלפיו. אדישותו לא נבעה מדחייה, אלא, מרצון להגן על אליו ולמנוע ממנו להיפגע. אך, אליו היה נחוש להקשיב לגופו ולליבו ולגלות את כל מה שהחיים מזמנים עבורו.
אוליבר לא רק השפיע על חייו של אליו, הוא גם עזר לאליו להיפתח בפני אביו. ואביו מצידו, לא התנגד לרצונותיו של בנו ואף דרבן אותו לא לוותר על ההזדמנות לזכות באושר. האב חשף בפניו סוד כמוס שאילולא הקשר שאליו חווה עם אוליבר, הסוד לעולם לא היה נחשף בפניו ולא הייתה מתקיימת אותה שיחה כנה ואמיצה בין האב לבנו.
זהו סיפור על אהבה גדולה המתחילה קודם בסקרנות ותשוקה הולכת וגוברת, ולאט לאט מתפתחת לקשר אמיץ, חזק ומלא רגש. אך, למרות הרגש הכנה והעצום, שישה השבועות מגיעים לקיצם ואיתם, מגיע לסיומו הרומן האינטנסיבי והעוצמתי שהשפיע עמוקות על שני הצעירים, שכעת נאלצים להמשיך בחייהם כשאלפי קילומטרים מפרידים ביניהם.
הכתיבה בספר הינה יפה ומועברת לקורא בצורה מרגשת ועדינה.
תאריך הכנסה לאתר 27/04/2019
אז היו לי ציפיות מהספר. המון ציפיות.
הרבה כתבו שהסרט מעולה, קראתי ביקורות חיוביות שממש ריגשו אותי וכמובן הנושא הלהטבי
אבל- זה לא עבר אצלי.
אולי אני בררנית מדיי, אולי אני קצת מוזרה
אבל הספר פשוט שיעמם אותי.
הביקורות החיוביות גרמו לי להמשיך לקרוא כי לא רציתי... המשך הביקורת
אז היו לי ציפיות מהספר. המון ציפיות.
הרבה כתבו שהסרט מעולה, קראתי ביקורות חיוביות שממש ריגשו אותי וכמובן הנושא הלהטבי
אבל- זה לא עבר אצלי.
אולי אני בררנית מדיי, אולי אני קצת מוזרה
אבל הספר פשוט שיעמם אותי.
הביקורות החיוביות גרמו לי להמשיך לקרוא כי לא רציתי להרגיש שאולי פספסתי משהו וגם הספר לא ארוך ולמרות זאת לקח לי שלושה ימים לסיים אותו ולהיאנח בהרגשת רווחה כשהמילה האחרונה הופיעה.
אליו הוא נער צעיר בן 17 מאיטלה שהוריו בכל קיץ מארחים סטודנטים.
והפעם הסטודנט הנבחר הוא אוליבר.
כשאוליבר מגיע יש את כל הסממנים להתאהבות שתגיע מצד אליו. אוליבר הוא חתיך, שרמנטי, חולצה מתנופפת, כזה בחור שנראה מיליון דולר מבלי להשקיע זמן ומחשבה, ממש בחור של פרסומות.
וכאן מתחילה סאגת החפירות של אליו.
הוא נער בדיוק בגיל ההורמונלי המבולבל, רגיש, נאה.
העלילה מסופרת מהצד שלו אבל יותר בקטע של הרהורים ומונולוגים עצמיים ומעט דיאלוגים עם הסביבה.
אליו מתחבט, לא מבין אם מה שהוא חש כלפי אוליבר זו אהבה או שאולי תשוקה לדבר אסור.
הוא מתבייש ומסמיק, מנסה לרמוז לאוליבר על רגשותיו, מקנא לו, מחפש דרכים להיות איתו לבד ולהתוודות, כל פעם כשהוא רואה אותו נעמד לו והוא מבויש ומנסה להסתיר את עצמו...
כמעט 130 עמודים (מתוך 237) הרגשתי דשדוש במקום, כמה אפשר לכתוב על התלבטויות, חלומות בהקיץ, מחשבות, בלבול עצמי? למה להאריך? כמו אוטו שמנסה לנסוע כשהוא על ניוטרל. תכניס לדרייב ותתקדם.
הבנתי את הנקודה, הוא בגיל כזה שההורמונים משתוללים, הוא מחפש את הזהות המינית שלו ואולי גם מתכחש לעצמו אבל עודף התיאורים והרגשות לגמרי החטיאו ואותי אישית התישו...
כשאליו ואוליבר נוסעים יחדיו לרומא שם קורה הפיצוץ הגדול, סופסוף פורקן הרגשות והתשוקות, האהבה מתממשת בסקס נפלא ובכמה דפים יכולתי לנוח מהמחשבות. אבל זהו. רק לכמה דפים.
הקיץ נגמר, אליו חוזר הביתה ואוליבר חוזר לשגרת חייו. זה היה סיפור של קיץ, אהבה של קיץ והכל חוזר למסלול.
אליו עצוב, מתגעגע לאוליבר עד שערב אחד אביו תופס אותו לשיחה וזהו דיאלוג מרגש וצובט בלב.
מכאן הספר קופץ קדימה בזמן, השנים עוברות ונדמה שאוליבר המשיך בחייו, עוד שנים עוברות ושוב מפגש ביניהם הפעם כאנשים בוגרים.
הדמות של אוליבר המשיכה הלאה בעוד שלא קיבלתי שום מושג על אליו וחייו העכשווים.
שורה תחתונה:
מעניין אותי איך הצליחו "לתרגם" מחשבות בסרט.
כמו שכתבתי יש ביקורות מחמיאות לסרט ואולי הפעם הסרט טוב יותר מהספר.
אני לא התחברתי וממש השתעממתי.
הקריאה לשיקולכם.
תאריך הכנסה לאתר 26/04/2019
סיפור יפהפה ומרגש המתרחש במהלך חודשי הקיץ בשנות השמונים של המאה העשרים, נוף כובש בקסמו ובהדרו של עיירה בצפון איטליה, וילה יפה ומפוארת על חוף הים.
הנושא המרכזי הוא אהבת גברים, לצד חברות וידידות אמיצה בין הנער אליו פרלמן בן השבע עשרה מוזיקאי מחונן הבא לביטוי בין דפי הספר בו הוא מנגן יצירה של... המשך הביקורת
סיפור יפהפה ומרגש המתרחש במהלך חודשי הקיץ בשנות השמונים של המאה העשרים, נוף כובש בקסמו ובהדרו של עיירה בצפון איטליה, וילה יפה ומפוארת על חוף הים.
הנושא המרכזי הוא אהבת גברים, לצד חברות וידידות אמיצה בין הנער אליו פרלמן בן השבע עשרה מוזיקאי מחונן הבא לביטוי בין דפי הספר בו הוא מנגן יצירה של באך כאילו נכתבה על ידי ליסט, לבין אוליבר היפה בן העשרים וארבע, אסיסטנט מאוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית הבא לעזרת הפרופסור, אביו של אליו בחודשי הקיץ. הופך לבן בית נערץ על כל באי הבית כולל המבשלת והמשרתות.
הסיפור מוצג מנקודת מבטו של הצעיר מבין השניים, אליו, הוא תמים יותר, חסר ניסיון, ולכן האהבה מצדו חזקה יותר, התיאורים אותם מתאר אליו על השפעת אוליבר על מהלך חייו מרגשים. אוליבר, המבוגר והמנוסה יותר, משחק מלכתחילה את הקשה להשגה אך נופל לבסוף כפרי בשל – משל המשמשים הבשלים שהמיץ שלהם הוגש לשולחן ארוחת הבוקר.
עד להגעתו של אוליבר לא ידע אליו שהוא נמשך לגברים, ברגע בו ראה את אוליבר ניצת בו זיק הנראה לו טבעי ביותר והוא זה המקדם את ההתקרבות ביניהם כמוזכר לעיל.
בין לבין מתאר אליו את קרבתו של אוליבר לנשים במיוחד לבילוי עם קאיירה אשר חיזרה אחריו בנחישות.
משפחתו של אליו, משפחת פרלמן היא יהודית, זהות זו אינה משפיעה על אליו ואף לא על הוריו, המארחים בביתם אינטלקטואלים מכל מגוון הקשת והשיחות מתנהלות הן על הוגי דעות, סופרים ומוסיקאים.
לאומתם אוליבר הוא יהודי גאה העונד על צווארו שרשרת עליה תלוי מגן דוד ומזוזה, הגילוי מרגש את אליו מאד.
כדי להתקרב ולהתמזג אחד בשני מבקש אוליבר מאליו שיקרא לו בשמו וכן יעשה אף הוא דבר המקרב את התקשורת האינטימית ביניהם והופכת את השניים לישות אחת.
ההורים מודעים למתרחש בין השניים ומקבלים אותו.
כל התנאים בשלים לליבוי האהבה והחברות העזה, ים, שמש הליכה בלבוש בגדי ים וחולצות מתנופפות.
הקיץ עומד להסתיים, הסתיו מראה את פניו ואוליבר מודיע כי בקרוב יחזור לארה"ב. אך יתעכב שלושה ימים ברומא, הוריו של אליו מצעים כי אליו יצטרף אליו.
בשובו העצוב של אליו, מזמין אותו אביו לשיחה גלויית לב, בין היתר אומר שהוא מודע לכאבו ומציע לו שיתענג עליו שכן אהבה כמו שהוא חולק עם אוליבר היא נדירה.
שנה לאחר מכן אוליבר שב לביקור, בו הוא מודיע כי הוא עומד להתחתן, אירוע המתרחש מאוחר יותר. לאוליבר נולדים שנים בנים, אך על דרך החיים שאליו סולל לעצמו תמשיכו לקרוא בספר המעניין הזה.
אהבתי מאד את הכתיבה היפה, המתארת במילים יפות את התשוקה בין האוהבים ואת ייסורי הגוף והנפש.
על הסופר: איטלקי-אמריקאי ממוצא מצרי-יהודי, הוא סופר פורה ומרצה לספרות השוואתית בניו יורק. מתגורר עם אשתו במנהטן.
בהחלט מומלץ.
סוניה קטלן
אפריל 2019
תאריך הכנסה לאתר 21/04/2019
קרא לי בשמך' הוא רומן תוסס אודות אהבת בוסר של נער בן שבע עשרה לבחור שגדול ממנו בכמה שנים בצפון איטליה בשנות השמונים.
אליו נער בן שבע עשרה שחי בבית פתוח המקבל אורחים בעלי דעה מכל רחבי העולם. הוריו עוזרים לאקדמאים צעירים לשפץ את כתב היד שלהם, בחודשי הקיץ. בכל קיץ נדרש אליו לפנות את חדרו... המשך הביקורת
קרא לי בשמך' הוא רומן תוסס אודות אהבת בוסר של נער בן שבע עשרה לבחור שגדול ממנו בכמה שנים בצפון איטליה בשנות השמונים.
אליו נער בן שבע עשרה שחי בבית פתוח המקבל אורחים בעלי דעה מכל רחבי העולם. הוריו עוזרים לאקדמאים צעירים לשפץ את כתב היד שלהם, בחודשי הקיץ. בכל קיץ נדרש אליו לפנות את חדרו לטובת דיירים משניים שקיבלו את כל שירותי הבית ובתמורה נדרשו להקדיש שעה ביום לאב המשפחה, בניירת ובהתכתבויות שלו. כל אותם אורחים הפכו ברבות השנים למשפחה של ממש ושמרו על קשר הדוק עם המשפחה. הנוף הפסטורלי בו מתרחש הרומן, הים ומגרשי הטניס מהווים תפאורה מושלמת לאהבה המתלקחת בין השניים תחת אפם של המבוגרים.
כשאליו מבין שהוא נמשך לאוליבר הוא מחפש כל זיק של תקווה, בעיניו ובהתנהגותו של מושא אהבתו וכשהוא נתקל בעיניים קרות ובהתחמקות אין עצוב ממנו. אליו כותב יומן אליו הוא מנקז את האהבה המתפרצת שלו לאוליבר. כל הניואנסים הקטנים מקבלים עוצמה ותנופה והוא מוכן לעשות הכל על מנת לחוות את גופו של אוליבר ולו פעם אחת.
אהבתם לא ברורה והיא מתבשלת על אש קטנה אך לוהטת. החדרים שלהם גובלים ונושקים אחד לשני, כל רחש מקבל ביטוי ואליו אינו מפסיק לחשוק באוליבר עד שזה כואב לו ממש בחזה.
מתוך סהרורי ליבו בטוח אליו: "אבל לא השליתי את עצמי. הייתי משוכנע שאין איש בעולם שרוצה אותו פיזית כמוני; ושאין איש שמוכן להרחיק לכת עבורו כמוני."
את מצבו משווה הגיבור למחלה ממנה הוא צריך להחלים. הקיץ הדביק והאיטי לכאורה, מספק אין ספור הזדמנויות לשניים לדבר ולהתחכך אחד בשני. שמחתו של אליו פורצת ועולה כשאוליבר בסביבה ולא נעלם על אופניו אי שם בשבילי העיירה המנומנמת.
סיפור שמגיע אל נקודת התפוצצות ומשם הכל מתחיל לדעוך כאילו לא היה בכלל. אהבה לא ברורה שהייתה כנה וטהורה יותר מכל.
רחשי ליבו של אליו הבוער מתשוקה ואהבה לאוליבר מהבהבים לכל אורכו של הרומן היפה הזה.
ציטוט שאהבתי מהספר אוליבר לאליו לאחר שנים: "רק תזכור, הלב שלנו והגוף שלנו ניתנו לנו רק פעם אחת. רובנו איננו יכולים להימנע מלחיות כאילו יש לנו שני חיים, החיים הראשונים הם סקיצה והשניים הם הגרסה הסופית, וביניהם קיימים כל נוסחי הביניים. אבל חיים רק פעם אחת, ומבלי שתבחין הלב נשחק. ובאשר לגופך, מגיע הרגע שבו איש אינו מסתכל עליו, ועוד פחות מכך רוצה לגעת בו. עכשיו יש צער, אני לא מקנא בכאב. אבל אני מקנא בך שאתה כואב."
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|