הילד יניב אוהב לצייר "נשרים על ראש ההר, ברבור לבן שט בנהר." יניב מאייר גם את "סבא גד מרמתיים, מחפש ת'משקפים" (שמונחות בנחת על ראשו) וגם, באופן קצת מפתיע, את "הדודה פסי מחזיקה תמונה של מסי."

יום אחד יניב חוזר לתומו הביתה מבית הספר ונדהם לגלות תוהו ובוהו. טושים ומחברות, מכחולים ועפרונות עפים בכוחות עצמם לכל עבר. הצבעים מתווכחים ביניהם בשפה עסיסית ביותר על מי הכי הכי. באופן פרדוקסלי המריבה מעלה רגשות שגורמים לכל צבע לשנות את עורו: "הצבע הלבן השחיר, השחור לבן כמו קיר. האדם פניו הוריקו, הירק פניו הסמיקו."

הצבעים מתרברבים: הכחול נחלתו ב"שמים". בתוך המילה מוטמנים גם הים והמים. השחור מצהיר שבזכותו אנו קוראים את האותיות שגוונם כצבע העורב. בא הלבן וטוען בצדק שלולא הרקע הבהיר שלו, האותיות לא היו בולטות לעין. כדי לקרוא את הספר הזה אנחנו צריכים את שניהם.

אומר החום: "הולכים, דורכים על אדמה. ומה צבעה? היא חומה!" הצבע הירוק לא נשאר חייב. הוא מצחקק ומשיב "עליך כל אחד יצחק, כי צבע חום זה צבע קקי והדשאים בחוץ הם רק בצבע ירקרק." (אני מתארת לי ילדים מצחקקים למשמע הלא סגי נהור של המילה "קקי")

יניב נותן לצבעים הזדמנות "לישון על זה". למחרת, לבוש בחולצה רבגונית, הוא לוקח אותם לטיול. "הנה, הביטו איך בטבע, כל צבע משתלב בצבע, בשדה ובגנה, ….. הצבעים ביניהם משתפים פעלה, והעולם מרהיב, נפלא." בחוץ הצבעים רואים את עצמם ולא רק. רמזור מהבהב באדום, צהוב, ירוק. כדור פורח בשלל צבעי הקשת. כלב דלמטי שחור ולבן רודף אחר ליצן ססגוני שמצביע על צרור בלונים שככל הנראה השתחרר מאחיזתו.

יניב מעודד את הצבעים לצייר ציור יחד. הענן האפור מפריח עוד ענן, הצהוב בורא שמש חמה, הורוד מצייר לבבות משמחים. השחור והלבן, הניגודים האולטימטיביים, עושים סולחה. כמותם החום והירוק שיושבים זה לצד זה על הספסל. והאדום מה עושה? כמובן צובע את לחייהם של הילדים הצוהלים.

"כלם עזרו, הושיטו יד,
אף צבע לא עבד לבד.
צחוקים היו, היתה שמחה,
כל הצבעים שוב משפחה."

ספר צבעוני ומלא חיות. דרך עולם הצבעים רמי ארז מלמד ילדים על שיתוף פעולה, על "טובים השניים (או יותר) מן האחד". אין מים בלי רקיע, דשא צומח מתוך האדמה. בלי האדום של "הפועל' והצהוב של "מכבי" לא היה משחק ולא היה עניין. "הצבעים של יניב (אמנם) החלו לריב" אבל לבסוף הם חיים יחדיו בשלום ובהרמוניה.

“זֶהוּ יָנִיב,

צַיָּר מַגְנִיב,

עִם יָד שֶׁל אָמָּן

שֶׁחֲבָל עַל הַזְּמַן.

מָה שֶׁבָּא לוֹ לָרֹאשׁ

מַגִּיעַ יָשָׁר לַנְּיָר.

תִּסְפְּרוּ עַד שָׁלוֹשׁ —

וְהוֹפּ, זֶה מְצֻיָּר.”

יניב ילד מוכשר. אוהב לצייר ואת כל מה שהוא רואה או חושב עליו הוא מצייר על הדף: ברבור, נשרים, ג’ירף, את סבא גד, את דודה פסי.

הצבעים של יניב חיו בהרמוניה ובשלווה, עד שיום אחד, בלי כל אזהרה, הם החלו לריב ולהתקוטט זה עם זה. כשיניב חזר הביתה מבית הספר, הוא שמע רעש נורא מחדרו. מתברר שהצבעים שלו הקימו מהומה בניסיון להחליט מי מהם ראוי למלוך על יתר הצבעים.

הרגשות הסוערים האלה באים לידי בטוי בשינוי שעובר על גווני הצבעים:

“הַצֶּבַע הַלָּבָן  הִשְׁחִיר

הַשָּׁחֹר לָבָן כְּמוֹ קִיר

הָאָדֹם פָּנָיו הוֹרִיקוּ

וְהַיָּרֹק פָּנָיו הִסְמִיקוּ.”

כל אחד מהצבעים מנסה להוכיח לאחרים שהוא מלך הצבעים. הכחול טוען שהעולם כולו כחול, והאדום טוען שאדום הוא צבע הדם וגם…צבע החולצה של ” הפועל”!  וכמוהם  נלחמים על חשיבותם  האפור, הצהוב,השחור והלבן,החום והירוק.

מה יעשה יניב? האם יצליח להחזיר את השלום והסדר בין הצבעים? ואם כן, כיצד?

על כך,  תצטרכו לקרוא בעצמכם!

בחרוזים קלילים ובכתיבה רגישה מעביר המחבר את הרגשות, שמבטאים הצבעים, ומלמד איך אפשר לפתור בעיות לא באמצעות כעס, העלבה וכד’ אלא מתוך הבנה.

תוך כדי לומדים הקוראים להכיר את הצבעים, להתבונן בצבעים שסובבים אותם ולייחד את מקומו של כל צבע בטבע, להכיר את הקשר בין הצבעים לעונות השנה,  בגוף האדם או בקבוצות משחק, בנוסף הסיפור מלמד שיעור קצר בפתרון בעיה, חֲבֵרוּת לא שגרתית, עזרה הדדית, ואיך שיתוף פעולה וסבלנות משתלמים לכל הנוגעים בדבר.

הסיפור קולח, החריזה קצבית, האיורים צבעוניים והעלילה מלמדת את הילדים איך להתמודד עם רגש שלילי ואיך להפוך אותו לחיובי.

הספר מנוקד, ומתאים לילדי הגן ולראשית קריאה.

"הצבעים של יניב החלו לריב" הוא ספר מקסים ומרגש על צבעים ועל שותפות וחברותא, והוא מלווה באיורים חמודים של הילה דאבי שתואמים את הטקסט, ומעוררים רגשות הזדהות עם הנושא ועם הדמויות בסיפור.

זֶהוּ יָנִיב,
צַיָּר מַגְנִיב,
עִם יָד שֶׁל אָמָּן
שֶׁחֲבָל עַל הַזְּמַן.
מָה שֶׁבָּא לוֹ לָרֹאשׁ
מַגִּיעַ יָשָׁר לַנְּיָר.
תִּסְפְּרוּ עַד שָׁלוֹשׁ -
וְהוֹפּ, זֶה מְצֻיָּר.

זהו ספר מקסים אשר מעביר מסרים חשובים באור חיובי, דרך עולמו האמנותי של יניב, הילד שאהב לצייר בכישרון רב ובמהירות כל מה שצץ בראשו.
אבל יום אחד כאשר חזר לביתו, מצא יניב את הצבעים שלו במריבה גדולה, כי כל אחד מהם רצה להיות מלך הצבעים.
הספר עורך לקורא היכרות עם כל צבע, כאשר כל צבע מכריז על תכונותיו הטובות, ויניב מצליח בדרך חיובית וחוויתית להוכיח לכל הצבעים שלו שכולם נחוצים, כולם טובים וכולם שווים. "צחוקים היו, היתה שמחה, כל הצבעים שוב משפחה".

הספר מתייחס לתהליך ההתפתחותי קוגניטיבי של הילד בהיכרות עם עולם הצבעים ובעיקר תהליך החברות. חברות (חיריק ב- "ח") הוא תהליך שבו פעוטות רוכשים כללים, נורמות וערכים של החברה.
בתהליך זה נכפים כללים וערכים על הילד על ידי הוריו ומבוגרים אחרים (מטפלת, גננת).
בשלב ראשון הפעוט מגיב לציפיות (להיות ילד טוב) של ההורים ומבוגרים אחרים, ובשלב מאוחר יותר הוא מתחיל להפנים נורמות אלו בעיקר בגיל הגן ולאחריו על בסיס התנסויות 
מהגיל הרך והתגובות של המטפלים בו. הפעוט לומד לכבד את הסדר החברתי.
הספר הנפלא הזה מעביר בדרך חוויתית וחיובית את חשיבות השותפות והביחד תוך התחשבות בצרכי האחר, במטרה לממש חיים שמחים ומאושרים במשפחה ועם החברים בקבוצת השווים.

הספר כתוב בשפה יפה ומחורזת, קולחת ונעימה התורמת לחוויה הרגשית של הילד.

אני ממליץ בחום על הספר הקסום הזה לילדים החל מגיל 4, ובעיקר לילדים שמתקשים לנהל יחסי חברות עם ילדים אחרים או אחים בתוך המשפחה. 
 

הצבעים של יניב החלו לריב' הוא סיפור נהדר לילדים בחרוזים, המכיל בתוכו מסר של אחדות חברות ויופי.

יניב הילד הוא צייר מגניב. יש לו יד של אמן והוא מצייר הכי מהר, כל מה שבא לו לראש. ברבור, נשרים, ג'ירף, את סבא גד ואת דודה פסי.

"סיפור ילדים מקסים הכתוב בחרוזים קלילים, ברגישות ובהומור ומעביר באמצעות הקריאה בו שלל רגשות, שאלות ומצבי חיים שיגעו בליבו של כל קורא, צעיר ומבוגר כאחד."

יום אחד חוזר יניב לביתו ושומע רעש נורא עולה מחדרו, צרחות וצעקות עד לב השמיים. כשהגיע לחדרו מסתבר ליניב שהצבעים שלו מנהלים מלחמה ביניהם, בקללות וצעקות מי הצבע הכי נחשב מביניהם. הצבעים מזכירים לו ילדים החיים ביחד זמן רב ומנסים למצוא דרכים להרגיש טוב יותר מאחרים. כל צבע חושב שהוא הכי מיוחד ונחשק.

כמו הילדים, גם הצבעים מאמינים כי התכונות הייחודיות שלהם הופכות אותם לחשובים. הצבעים מתעקשים להוכיח זה לזה את חשיבותם: הצבע הכחול מציין שהוא נמצא בשמיים ובמים. האפור מסביר לו שבסתיו הרקיע בגווניו. האדום מציין שצבע הדם הזורם בגוף האדם הוא אדום, כמו גם צבעה של קבוצת הפועל. מיד משיב לו הצהוב שהוא צבעה של מכבי. השחור מציין שהוא צבע הכבישים, הגלגלים והטקסט שבספרים ומיד משיב לו הצבע הלבן שהרקע לטקסט, הוא לבן. החום מציין שהוא צבעה של האדמה, והירוק משיב לו שהוא צבע הדשא.

יניב מרגיש שהוא המפקח על הויכוח ומציע הצעה הגיונית שכולם ילכו לישון ובבוקר ימצאו פיתרון. ולמחרת יוצאים כולם לרחוב בו משתלבים הצבעים באופן טבעי ותמונת הצבעים ברחוב ובטבע מאפשרת לכולם לפעול בדינמיקה ייחודית ביחד במקום לריב ולהתנשא אחד על השני.

הטקסט בספר מורכב מחרוזים נפלאים כך יכולים הילדים אפילו להשלים משפטים. הספר מנוקד ומאויר בשלל צבעים יפים הוא מתאים לילדי הגן ולילדים העושים את צעדיהם הראשונים בקריאה.

"את הספר מלווים איוריה הצבעוניים של הילה דאבי, המתרגמים את הרעיונות והמילים של רמי ארז למימד ויזואלי הפונה לילדים באופן בלתי אמצעי ומאפשר גם למי שאינם שולטים ברזי הקריאה, לעקוב אחר המתרחש בעלילה. איוריה של הילה דאבי עשירים בפרטים ועתירי הבעה, באופן המשקף לילדים את עולמם של יריב והצבעים לאורך עלילת הספר כולו."