“זעמו הנסתר של הלב” עוקב אחר סיפור חייו של סיריל אייוורי מההתעברות בשנת 1945 ועד שנת  2015 ומשלב רגעים משמעותיים בהיסטוריה של אירלנד כמו הפצצת עמוד נלסון בדבלין על ידי ה IRA בשנת  1966 ועד משאל העם של 2015 שהתיר נישואים חד מיניים באירלנד.

ג’וין בוין עוקב אחר השינויים בעמדות החברתיות והמוסריות במהלך שבעים השנים הללו. כדברי אחת מהדמויות: “אירלנד היא חור נחשל שמנוהל בידי כמרים מרושעים,סדיסטים ואכזרים ושמחזיקים את הממשלה בביצים” , אך יחד עם זאת, הוא מתאר את השינוי שמתחולל במהלך השנים, בעיקר באמצעות אנשים אמיצים שמשמיעים את קולם.

הרומן מתחיל בשנת 1945 כאשר הכומר המקומי מגלה שקתרין גוגין, רווקה בת 16 בהריון. זו אירלנד של שנות הארבעים שבה הכמרים הקתוליים שלטו בקהילותיהם ביד רמה. הוא מגנה אותה במיסה של יום ראשון, בין כותלי הכנסיה ובפני כל הקהילה , מכנה אותה זונה, וזורק אותה פיסית מהכנסייה ומורה לה לעזוב את העיירה הקטנה שלהם במערב קורק, תוך שעה. חסרת ניסיון וכמעט ללא פרוטה, היא עולה על אוטובוס לדבלין ומפנה את גבה לכל דבר ולכל מי שאי פעם הכירה, שם היא מחליטה לוותר על התינוק שיוולד  ולמסור אותו לאימוץ לאחר הלידה.

סיריל מאומץ וגדל בביתם של צ’רלס ומוד אייוורי, שהיחסים ביניהם בעלי אופי נימוסי ועסקי. רוב הזמן אין ביניהם קשר, לא מילולי ולא פיסי, ואין שום גילויי חיבה או אהבה. צ’רלס הוא איש עסקים עשיר ורב עוצמה עם נטייה להימורים,לנשים לאלכוהוליזם ולהעלמות מס. מוד, אשתו, היא סופרת מוערכת שמעשנת בשרשרת, כותבת רומן אחת לכמה שנים ונחרדת כשספריה נמכרים,”כי פופולריות בחנויות הספרים היתה בעיניה וולגרית“.  למרות שסיריל לא זוכה ליחס רע בביתם, הוא מעולם לא זוכה לגילויי אהבה או חיבה אמיתית,  וכל הזמן דואגים להזכיר לו שהוא לא אייוורי אמיתי ולעולם לא יהיה. צ’רלס מתייחס אל האימוץ כאילו זה “חוזה אריסות לשמונה-עשר שנה” .

בגיל  7 סיריל מתחיל להבין שהוא לא כמו בנים אחרים. אין לו שום עניין בבנות. וכשהוא פוגש את ג’וליאן, שמפגין כבר בגיל שבע חוכמת חיים מפותחת לגילו, הוא עובר רגע מכונן. הוא הופך להיות אובססיבי לחלוטין כלפי ג’וליאן, ורואה בג’וליאן את אהבת חייו, אלא שזו אהבה חד צדדית שעליו לשמור בסוד כי להיות הומוסקסואל נחשב באותה תקופה עבירה פלילית. המפגש הזה מתחיל מערכת יחסים לכל החיים שתעביר את סיריל שיעורים שלא יוכל לברוח מהם, בעקבותם יצטרך להבין מי הוא ומה הוא רוצה מהחיים.

הסיפור מסופר בקולו של סיריל, ומחולק לפרקים, כשכל פרק קופץ שבע שנים קדימה בחייו ומסתיים ברגע מכונן , שמשאיר את הקוראים לחשוב מה היה קורה אחרי אותו אירוע, וכל פרק חדש אינו מתייחס למה שעבר עליו במהלך אותן שבע שנים, ומתחיל מנקודת שבע שנים חדשה. בהתחלה זה היה מתסכל, אבל ככל שהסיפור התקדם הבנתי איך הקפיצות האלה תורמות לסיפור, איך בעזרתן ניתן לראות את ההתפתחות והמאבקים של סיריל לאורך חייו. ההזדמנויות לצמוח ולהשתנות, או החלטות שגויות שהחליט, או פעמים שבהם הוא מממש את מלוא הפוטנציאל שלו במהלך שלב שבע השנים.

כחוט השני עוברת לאורך הסיפור העובדה ואי אפשר להתעלם מממנה, שהכומר שגירש את קתרין ההרה  דן אותה ואת ילדה שנולד מחוץ לנישואין לחיי בושה וסבל, ולמרות שסיריל ואמו סובלים מעת לעת לאורך חייהם, הם שורדים ופורחים. סיפורם הוא עדות נהדרת לאופן בו רוח האדם מתגברת על צרות האופקים ,חוסר סובלנות, ודעות קדומות שמוכתבות על ידי אנשי הדת והחברה.

הרומן מעניק מבט אישי של סיריל על כמה מההתרחשויות החברתיות וההיסטוריות המחרידות ביותר במהלך חייו, כולל מכות הומופוביות, חטיפות שנעשו על ידי חברי ה- IRA, התייחסות לניצולי מחנות הריכוז, בית אנה פרנק, סחר המין באמסטרדם, הסטיגמה של האיידס והמגיפה המוקדמת שלה בניו יורק והתקפות ה -11 בספטמבר,  ובחזרה לאירלנד מודרנית יותר שמתקדמת לקראת לגליזציה של נישואין חד מיניים.

כל הנושאים מטופלים ברצינות וברגישות. היה קשה לקרוא עד כמה קשה היה לסיריל לחיות באירלנד של שנות ה -60 וה -70. הוא ידע שאם יגיד משהו על מיניותו, הוא חורץ את דינו. אך לצד התאורים הדרמטיים, הקושיים והכאב, הסיפור כתוב בשנינות והומור, כדי לשקף את העמדות החברתיות ומערכות האמונה המושרשות והנלעגות של האירים. אי אפשר שלא לעקוב אחר הדמויות שמופיעות לאורך השנים בחייו של סיריל ולראות איך הדעות הנחרצות שלהם משתנות או לעקוב לעומתם אחרי אלה שעדיין מתעקשים להיאחז באותן אמונות ודעות קדומות.

ג’ון בוין כותב נפלא ו”זעמו הנסתר של הלב” פשוט מהפנט, בלתי נשכח, שובה לב ומלא הומור.

הוא מצליח לכתוב בפשטות על נושאים וארועים כאובים בצורה עדינה ולתת לכל אחת מהדמויות הרבות קול משכנע וייחודי. בדרכו המיוחדת הוא פותח צוהר לעולמם הנסתר של גברים שנמשכים לבני מינם. באמצעות קולו של סיריל הוא מציג  את המורכבות הרבה בחייו המאופיינת במתח מתמיד, על רקע תחושות האשמה והבושה, כאב גדול  וחיפוש דרך, עד כדי נסיון הסתרה והכחשה באמצעות נישואין לאשה.  זהו מבט כואב על האופן בו לעתים קרובות מדי אנו מסתירים את האני האמיתי, דווקא מאלה שאכפת לנו מהם, מתוך פחד, תיעוב עצמי ורצון לשמור על עצמנו כדי לא להיפגע, אך זהו גם מבט על כיצד הנסיבות אינן בשליטתנו, ואיך הן מעצבות את החיים והסיכויים שלנו לאושר וסיפוק.  לכן, זהו גם סיפורה של אירלנד הקתולית והאופן בו הצביעות והשפעת הכנסיה באיצטלה של אמונה הצליחה להרוס כל כך הרבה חיים על ידי אי קבלת כל סטייה ממה שהוגדר על ידם “נורמליות ” .

 ”זעמו הנסתר של הלב” הוא סיפור יפהפה על זמנים משתנים, על חברות, כאב, אובדן, אלימות, דעות קדומות לצד טוב לב, סליחה, סובלנות וניסיון למצוא שלום בתוכנו, על רקע כמה מהתקופות הסוערות יותר בעולמנו.

ממליצה!