"התברכנו במוח ובמערכת עצבים שמאפשרים לנו לקלוט מידע ישירות מהחיים. יש בכוחנו לברוא עולם מדומה רגע אחר רגע. הוא אינו קבוע; הוא נזיל. יש ביכולתנו לעצב מחדש את המציאות שלנו; הגוף ייענה להסכמות חדשות."

לו הייתי מבקרת בחנות ספרים ורוצה לקנות ספר אחד שייתן לי תמורה מלאה לכספי ועוד.. הייתי בוחרת ללא ספק בספר  'שלוש השאלות' של דון מיגל רואיס וברברה אמריס. ספר שקראתי בהשתאות הוא נתן לי המון חומר למחשבה, יש בו מידע גאוני ממש שכאשר קוראים אותו לא מבינים איך לא ידענו זאת קודם. "החיים להוטים לפצוח בשיחה חדשה איתכם. אם אתם נכונים להקשיב ולהשתנות, תוכלו לחולל מהפך בחייכם."

המסע בספר ואצלנו בתודעה מתחיל בשלוש שאלות חשובות:
* מי אני?
* מה אמיתי?
* מהי אהבה?

אנחנו בני האדם מספרים סיפורים בראש ובראשונה לעצמנו וגם לסביבה, דרך הסיפורים אנחנו למדים, מקבעים דעות על החיים ומציבים את עצמנו כדמות הראשית בהם. אנחנו לא מפסיקים לרגע לספר את סיפור חיינו, מוסיפים תפניות בעלילה, ומעצימים דרמות. לספר סיפורים זה מה שאנחנו בני האדם עושים כל הזמן. הדמות הראשית בסיפור שלנו שולטת בנו נקרא לה ה'אני'. היא נושאת עימה המון מטענים וזיכרונות. אך למעשה החשוב מכל שה'אני' אינו באמת אנחנו אלא התפיסה של הדמות מהסיפורים שלנו על עצמנו. יש בנו חיים, ואנרגיה אינסופית שזורמת בתוכנו.
"החיים זורמים בגופכם ונותנים לכם את היכולת לנוע, לאהוב, להרגיש. כוח החיים יצר את מוחכם הנפלא. בזכותו יש לכם תודעה. הוא שנתן קול לדמות הראשית שלכם. רק החיים קיימים."
אחד הכלים כדי לפצח את התעלומה של מי אנחנו, היא כוחו של הקשב שמעניק לנו את האפשרות ללמוד ולצמוח. כאשר אנחנו מביטים ומקשיבים בתשומת לב אנחנו למדים על עצמנו ועל האחר. רוב הבעיות במערכות יחסים שלנו קשורים לרצון של מערכת הממשל להיות צודקת והאחרים טועים, כך רובנו מכריזים מלחמות קטנות בתגובה למי שמעביר עלינו ביקורת או סותר את דברינו. ההשקפות האידיאולוגיות שלנו מחבלות לא פעם במערכות היחסים שלנו עם היקירים שלנו, הקשבה ללא שיפוטיות היא אחת הדרכים למגר תופעה זו. רוב הקרבות מתנהלים בתוך מוחנו ואז אנו נאבקים לתמוך בגישות שלנו במחיר כבד. 'שלוש השאלות מספקות נתיב להתגבות על פחד, לגילוי של האמת ולמציאת שקט נפשי ואושר.'

"אני הוא נקודת המבט של בבואת החיים. הוא בינה מלאכותית. המידע על החיים מסונן לאני דרך פילטר של מחשבות ומאפיינים שאנו המצאנו."
ההבנה שלעתים אנו פוגעים בגוף שלנו יכולה להוות נקודת פתיחה לשינוי. 'אני מבטיחה לא לפגוע בך' הוא משפט שעלינו לומר לעצמנו והוא מחולל פלאים. "הגוף הוא ביתנו עלי אדמות. הוא מעניק לנו כל שהוא יכול, וראוי שנגמול לו באותו מטבע."
כאשר נבין שהדמות הראשית שיצרנו היא יצירה בדיונית, נוכל ליצור מחדש יצירת מופת באמצעות מודעות למה שישנו.

ספר שכדאי לקרוא שוב ושוב ולהטמיע את הרעיונות שבו בעיניי הוא חשוב מאוד ממליצה מאוד!