|
|
|
החליל המכשף והכבשה הרקדנית |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 345 |
|
|
לַיְלָה אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא אִחֲלָה לְאוֹר חֲלוֹמוֹת פָּז, נִכְנַס אַבָּא לְחַדְרוֹ,
מַחְזִיק בְּחָלִיל מוּזָר, וְאָמַר: הַפַּעַם, בִּמְקוֹם לִקְרֹא לְךָ סִפּוּר, אֲנַגֵּן אוֹתוֹ.
תְּנַגֵּן לִי סִפּוּר? הִתְפַּלֵּא אוֹר.
כֵּן, אָמַר אַבָּא, הִגִּישׁ אֶת הֶחָלִיל אֶל שְׂפָתָיו, עָצַם אֶת עֵינָיו וְחִלֵּל.
אוֹר הִקְשִׁיב, וְנִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ רוּחַ, צְעָדִים וּכְבָשִׂים פּוֹעוֹת...
בהחליל המכשף והכבשה הרקדנית מספר אבא לאור בנו על המסע שעבר מאתיופיה לישראל כשהיה בגילו, ועל מה שהשאיר מאחור.
אִילָנָה זַיידְמַן - סופרת ילדים ומנחת סדנאות כתיבה. ספרה הראשון, 'יונה חצי לבנה', ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 2010.
דִיָאנָה פְּרוֹקוֹפֶּץ - מעצבת ומאיירת, בוגרת לימודי תקשורת חזותית בוויצו חיפה. זה ספר הילדים הראשון שאיירה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החליל המכשף והכבשה הרקדנית - אילנה זיידמן
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 1 |
תאריך הכנסה לאתר 16/04/2020
"לילה אחד, אחרי שאמא איחלה לאור חלומות פז, נכנס אבא לחדרו, מחזיק בחליל מוזר, ואמר: הפעם במקום לקרוא לך סיפור, אנגן אותו."
כך מתחיל הסיפור.
אחרי שאביו של אור מחלל מנגינה מכשפת, שנשמעת כמו רוח וכמו כבשים פועות, הוא מספר לאור על ילדותו בכפר קטן באתיופיה, וכיצד יצא בכל בוקר עם אחיו לרעות... המשך הביקורת
"לילה אחד, אחרי שאמא איחלה לאור חלומות פז, נכנס אבא לחדרו, מחזיק בחליל מוזר, ואמר: הפעם במקום לקרוא לך סיפור, אנגן אותו."
כך מתחיל הסיפור.
אחרי שאביו של אור מחלל מנגינה מכשפת, שנשמעת כמו רוח וכמו כבשים פועות, הוא מספר לאור על ילדותו בכפר קטן באתיופיה, וכיצד יצא בכל בוקר עם אחיו לרעות את עדר הכבשים. עוד הוא מספר על ה'ושינט' חליל הרועים, שקיבל מאביו, שמנגינתו כישפה כבשה וגרמה לה לרקוד. על הצפיה בציפורים הנודדות לכיוון ירושלים, ועל החלום להגיע גם כן לירושלים, העיר שבתיה עשויים זהב. בהמשך הוא מספר כיצד מכר אביו את העדר בחשאי, ועל מסע ארוך במדבר לעבר ציפור ענקית ונוצצת – מטוס שהביא אותם לירושלים. הוא מספר על ההפתעה שציפתה להם כשהגיעו לירושלים – הם נוכחו לדעת שהעיר בנויה מאבן ולא מזהב, וכיצד צלילי החליל המכשף הניעו את העננים מעל ירושלים, מיקדו קרן שמש שהזהיבה את העיר, וניחמו אותם.
כשאור נרדם הוא חולם שהוא רוקד עם אבא, אמא והכבשה הרקדנית.
באיורים נראים הוריו של אור. אביו של כהה עור, ואמו בהירה. זוהי משפחה של קיבוץ גלויות.
"החליל המכשף והכבשה הרקדנית" מתאים במיוחד לפסח בגלל סיפור העליה לישראל, שאפילו הליכה ממושכת במדבר יש בו, ובגלל שהוא למעשה "והגדת לבנך" על יציאת אתיופיה.
הסיפור שכתבה אילנה זיידמן עדין ורגיש, האיורים של דיאנה פרוקופץ מלאי אווירה.
תאריך הכנסה לאתר 10/12/2019
"לַיְלָה אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא אִחֲלָה לְאוֹר חֲלוֹמוֹת פָּז, נִכְנַס אַבָּא לְחַדְרוֹ, מַחְזִיק בְּחָלִיל מוּזָר, וְאָמַר: הַפַּעַם, בִּמְקוֹם לִקְרֹא לְךָ סִפּוּר, אֲנַגֵּן אוֹתוֹ. תְּנַגֵּן לִי סִפּוּר? הִתְפַּלֵּא אוֹר.
כֵּן, אָמַר אַבָּא, הִגִּישׁ אֶת הֶחָלִיל אֶל... המשך הביקורת
"לַיְלָה אֶחָד, אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא אִחֲלָה לְאוֹר חֲלוֹמוֹת פָּז, נִכְנַס אַבָּא לְחַדְרוֹ, מַחְזִיק בְּחָלִיל מוּזָר, וְאָמַר: הַפַּעַם, בִּמְקוֹם לִקְרֹא לְךָ סִפּוּר, אֲנַגֵּן אוֹתוֹ. תְּנַגֵּן לִי סִפּוּר? הִתְפַּלֵּא אוֹר.
כֵּן, אָמַר אַבָּא, הִגִּישׁ אֶת הֶחָלִיל אֶל שְׂפָתָיו, עָצַם אֶת עֵינָיו וְחִלֵּל. אוֹר הִקְשִׁיב, וְנִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ רוּחַ, צְעָדִים וּכְבָשִׂים פּוֹעוֹת...
עם יד על הלב, כבר יצא לנו לקרוא ספרי ילדים שעסקו בעליה מאתיופיה, ספרים שנכתבו לילדים בטווחי גיל שונים. כולם היו דידקטיים ומשהו בחיבור שלהם לילדים לא עבד. אין לנו יכולת להניח את האצבע במדויק על מה שכן עובד בספר הנוכחי. אולי זו הפיכת סיפור העליה מאתיופיה לסיפור לפני השינה, באופן מלא בקסם, המעניק לו נופך אגדתי ההופך את המציאות השונה כל כך של החיים באתיופיה בסוף המאה שעברה, ליצירה ספרותית מיוחדת.
כמו כל הילדים, גם אור אוהב לשמוע סיפור לפני השינה, אך לילה אחד, אחרי שאמו אחלה לו "חלומות פז", אביו נכנס לחדרו על חליל והודיע שבמקום לקרוא לו סיפור, ינגן לו אותו. ואור הקשיב לסיפור שניגן אביו, וסיפור לאב כי שמע חיות אביו שיבח אותו על ההבחנה והבטיח לספר לו את הסיפור בלילה הבא.
כשהגיע ערב יום המחרת, קיים אביו של אור את הבטחתו וסיפר לו סיפור בשם: "החליל המכשף והכבשה הרקדנית|", סיפור על ילדותו של האב באתיופיה, החליל ששימש אותו כרועה צאן וליווה אותו ואת משפחתו גם במסע לארץ ישראל ועם הגיעם לירושלים.
הסופרת אילנה זיידמן יצרה ביחד עם המאיירת דיאנה פרקופץ בכל צמד עומדים בספר, סצינה מאופיינת המלווה בגוונים התואמים את האווירה בה היא מתרחשת ונפרשת על פני פסקה ארוכה אחת, או שתיים, ומספרת סיפור לפני השינה על עלייתו של ילד אחד, ובני משפחתו , מאתיופיה. האיורים והגוונים בעמודים השוינם מתחברים אלו לאלו כשהם מתארים זמנים או מקומות מסויימים, והפרטים השונים המרכיבים אותם חוזרים ונשנים באיורים רבים, כך יוצרים גם המשכיות ויזואלית לעלילה הנפרשת בפני קוראים צעירים שעוקבים אחר האיורים.
הספר המנוקד פונה לתלמידי הכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי השולטים ברזי הקריאה, הפסקאות הארוכות המרכיבות את רובו רובו של הספר, מתאימות פחות לסבלנותם של ילדים צעירים ויכולים לשמש כסיפור בהמשכים לפני השינה גם לילדים מעט קטנים יותר.
סיפור עלייתם של יהודי אתיופה לארץ מוצג מנקודת מבטו של ילד קטן וממחיש את הפער בין מציאות החיים באתיופיה, אותה הכירו היהודים שם כל חייהם, למראות שפגשו במסע ולמרחק העצום בין ארץ ישראל שכיכבה בחלומותיהם ודמיוניותיהם, וכדרכם של אלו הייתה בלתי ממשית, למפגש עמה במציאות.
אילנה זיידמן מצליה להעביר את סיפור העלייה מאתיופיה דרך נקודת מבטו של ילד קטן המציג אותה כחוויה קסומה שילדים ישראלים היום יכולים להתחבר אליה בקלות.
תאריך הכנסה לאתר 29/11/2019
אבא של אור מנגן לאור בחליל לפני השינה, ומספר לו את סיפור עלייתו לישראל.
בשפה פשוטה ונהירה ובאיורים נחמדים וברורים מתוודע הקורא לשני אחים רועי צאן, המתגוררים עם משפחתם בכפר קטן באתיופיה. בבקרים יוצאים האחים לרעות את עדר הכבשים של המשפחה, והצעיר, לימים - אבא של אור, מחלל בחליל שקיבל מאביו.... המשך הביקורת
אבא של אור מנגן לאור בחליל לפני השינה, ומספר לו את סיפור עלייתו לישראל.
בשפה פשוטה ונהירה ובאיורים נחמדים וברורים מתוודע הקורא לשני אחים רועי צאן, המתגוררים עם משפחתם בכפר קטן באתיופיה. בבקרים יוצאים האחים לרעות את עדר הכבשים של המשפחה, והצעיר, לימים - אבא של אור, מחלל בחליל שקיבל מאביו.
והחליל - עושה פלאים, כמעט. מסייע באיסוף הכבשים ואף גורם לכבשה סוררת אחת להתנועע, כבריקוד.
באחד הימים מספר האח הגדול לאחיו על ציפורים נודדות העפות לעיר שכולה זהב, ומאותו היום מדמיין הילד את רחובותיה של ירושלים, עיר עשויה זהב.
ואז, מוכר אב המשפחה את העדר והמשפחה מתארגנת לקראת מסע לארץ ישראל, לירושלים.
הם נודדים שבועות ארוכים ומפרכים במדבר וכאשר אוזלים כוחותיהם - מנגינת החליל מפיחה בהם כוחות מחודשים.
בקצה המסע חיכתה להולכים ציפור ענקית ונוצצת, מטוס שהעלה אותם לארץ.
ובארצנו המודרנית, עם הכבישים, המכוניות, האוטובוסים, מגיע הילד לירושלים. אך אבוי, רחובותיה ובנייניה עשוים מאבן, לא מזהב...
אני עוצרת כאן - את ההמשך תוכלו לקרוא בעצמכם בספר חמוד זה, המשלב מציאות ודמיון, תקווה והתגשמות.
אהבתי וממליצה בחום.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|