עלילת הסיפור מתרחשת בשכונה בדרום לונדון, הדמויות המרכזיות הן שתיים, רוזמרי וקייט.
הנושא הוא: ה- "לידו" בריכת שחיה ציבורית פתוחה אל השמים ומשמשת אנשים רבים לשחייה, הילדים קוראים לה החוף של בריקסון.
הלידו, הבריכה אשר נפתחה בשנת 1937 עומדת בפני סגירה, מדוע? בשל קשיים כספיים, ישנה הצעה לרכישתה על ידי חברת בניה פרטית בשם "פרדייז ליווינג", אשר תהפוך אותה למגרשי טניס פרטיים עבור דיירים שיגרו בבניינים אשר החברה תבנה.
רוזמרי בת ה- 86 זוכרת את הלידו מראשית ילדותה, שם למדה לשחות, שם עברו עליה ימי המלחמה (מלחמת העולם השנייה).
כשרוזמרי הכירה את ג'ורג' חברה הראשון, לימים בעלה, המקום בו הציע לה נישואין היה הלידו, שם גם נישאו, את מירב זמנם הפנוי בילו בלידו. אהבה רבה שרתה בין השניים ושניהם אהבו עד מאד את הלידו.
קייט, צעירה רווקה, עובדת במערכת העיתון השכונתי "בריקסטון כרוניקל" ככתבת, היא כותבת סיפורים קצרים, בדרך כלל הם על בעלי חיים שאבדו, על עבודות מתוכננות בכבישים או על פרסומים הנוגעים לתכנון.
בבוקר גשום בהגיעה למקום עבודתה הבוס מעביר לה תפקיד, לכתוב סיפור על הכוונה לסגור את הלידו לטובת חברת הבנייה.
רוזמרי מגיעה אל הלידו בכל יום בשעה שבע כדי לשחות, תוך כדי שחייה היא נזכרת בעברה, בעבר היא עבדה בספריה (הספריה נסגרה) גם זיכרונות על ג'ורג בעלה נשזרים במוחה, זיכרונות אלה ילוו את הקורא לאורך כל הקריאה, דרכם נלמד להכיר את השניים לאורך כל ימי חייהם.
קייט מתגוררת בדירה עם ארבעה שותפים, כל אחד חוזר בשעות שונות וסוגר את דלת חדרו. 
קייט בודדה מאד, היא נמצאת בבריקסטון לבדה, אליה הגיעה עם סיום לימודיה באוניברסיטה, יש לה אם ואב חורג אוהב ודואג, כמו כן ישנה אחות בשם "ארין" נשואה, האחיות נמצאות בקשר הדוק.
קייט סובלת מהתקפי חרדה, כאשר התקף כזה פוקד אותה היא אומללה.
רוזמרי יושבת בבית הקפה הצמוד ללידו ועוקבת בעיניה אחרי הילדים בחוג השחייה, לפתע שומעת "את רוזמרי" כשהביטה לאחור פגשו עיניה צעירה נמוכת קומה, לבושה בבגדים שכאילו נזרקו עליה, בידה מחברת וערימת ניירות. לאחר היכרות אנו מבינים שזאת היא קייט המספרת לרוזמרי מה תפקידה ולשם מה באה לכאן ושואלת אותה האם תהיה מוכנה להתראיין לסיפור שלה על הכוונה לסגור את הלידו. עם הזמן ענין הלבוש משתנה לטובה אצל קייט.
רוזמרי התנתה את תשובתה בכך שעל קייט ראשית לשחות בבריכה.
קייט על כל פחדיה וחששותיה אכן שוחה בבריכה, פעם אחת ופעם שנייה והדבר מוצא חן בעיניה, לאחר מכן הן מתחילות לשחות יחד. אט אט נרקמת אחדות בין השתיים ההופכת עם הזמן לידידות אמיצה.
לאחר כל שחייה הן מדברות על הלידו, רוזמרי מתארת לקייט מה משמעות הלידו עבורה.
קייט מעלה תוכניות כיצד לעורר דעת קהל נגד סגירת הלידו.
כאן נכנסות דמויות המשנה לתמונה והן משתלבות בה בחן וביופי: אחמד המציל, חברתה של רוזמרי, הזוג המנהל את חנות הספרי, הירקן ועוד... לצידה של קייט נמצא צלם העיתון ג'יי, אשר עוזר לה בצילומים לכתבות לעיתון ולכרזות, סיפור יפה על השניים מחכה לכם בהמשך הקריאה.
כל החבורה רוכשת כבוד רב לרוזמרי ותומכת נלהבת במאמצי שתי הנשים, יחד עורכים הפגנות, ממלאים את הבריכה בברווזים צהובים למשוך דעת קהל, נפגשים עם חברי המועצה.
ככל שמתקרב מועד מסירת הלידו נראה שהמאמצים לא נושאים פרי והלידו אכן לפני סגירה.
כצעד נואש קייט וג'יי מתבצרים בתוך הלידו כשהם חוסמים את הכניסה במכשירי התעמלות כבדים.
במקביל רוזמרי ואחמד נוקטים צעד נוסף לשם הצלת הלידו.
האם יצליחו המאמצים הרבים? מה יהיה גורל הלידו? השאלה המרחפת על פני העלילה כולה ועד לשורה האחרונה  הדבר לא ידוע.
כל המרכיבים הבונים ספר מעולה נמצאים כאן, ראשית אהבה עזה ועדינה כפי שמתוארת על ידי רוזמרי לבעלה ג'ורג,', על ידידות ונאמנות שנרקמה בין רוזמרי לקייט, בידידות זו רוזמרי הרגישה חיונית ופעילה, קייט רכשה ביטחון וכיצד כל הידידות השפיעה על התקפי החרדה שלה?, לציין את הערבות ההדדית בין חברי הקבוצה והמתרחצים בלידו.
אלה הן נקודות לציון בעלילה, אך גם התנהלות בעלי ההון בלי לתת את הדעת כיצד התנהלות זו משפיעה על התושבים, "בעל המאה הוא בעל הדעה"
רומן מרגש ועכשווי על חברות, מחויבות ופעולה.
קראתי את הספר הנפלא באהבה, בעניין ובעונג רב.
ממליצה בחום על קריאתו.
סוניה קטלן
נובמבר 2019