ביקורת שנכתבה על יד בתי הלמדנית אפרת הרף-אלמכיאס
הספר, שנכתב ע"י הרב אייל ורד, מכיל פרקים על חדשי השנה, ובתוכם גם מועדי ישראל.
בכל פרק, ציטוט מדברי ה"שפת אמת" (ר' יהודה אריה לייב אלתר, האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן
הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות המרכזית בפולין)- והסבר,
התייחסות או הרחבה של המחבר.
רוב הכתיבה היא מאוד אמונית, ספוגה בציטוטי קודש, מתובלת ברסיסי קבלה.
דוגמה ל"דתיות" שמאוד חזקה בספר:
בשביעי של פסח, בו לפי האמונה נקרע ים סוף, מביא הרב ורד ציטוט משיר של נתן אלתרמן.לא מופיע שמו של השיר, ושום
התייחסות לענק הזה( אלתרמן), המשתווה ללא ספק ביכולת הכתיבה שלו לכמה וכמה כותבים רבניים.
הציטוט הוא מהשיר "אמא, כבר מותר לבכות?" שנכתב בעקבות אבא קובנר.
את תגיעי בליל סערה, -
אך תגיע! חֵי רָם ונורא!
החֻקים הֹקָמים לְנֶגְדֵךְ
יִקָרעוּ כְּקִרעֵי כֻּתָנְתֵךְ!
נערים נחושים כּאגרוף
יִשָׂאוֹךְ בּחֵיקָם אל החוף
ויָדַיִךְ עֲלֵי צַוָּארָם
מוּל שִׁבעים פַּרְלַמֶנְטִים וָיָם.
וּבְעֵינַיִך הָאֹשֶׁר יָחֹג
והחוק יְנַצַח את החוק,
וכוכב מִגבוהַ יעיד
איך קרעת את הים בַּשֵׁנִית.
ובין אש לבין גַל נעָרים
יַעַמְדוּ כְּמֻכֵּי-סְַנֵוִרים
להביט איך בּרֶטֶט אִישׁוֹן
מְנַצְנֵץ בָּךְ הַשְׂחוֹק הָרִאשׁוּן.
השיר מוכר וידוע , אך הרב מצא בו את "חוק נצח ישראל".
"והחוק ינצח את החוק"...
נראה לי שאלתרמן מתהפך קצת, ולי מתהפכת קצת הבטן. לא בגלל החיבור ותפריו הגסים, אלא כיוון שזו הייתה הזדמנות טובה,
לחבר בין המצוקה והסבל של עם ישראל בגלות מצריים והיציאה ממנה, ובין מה שעבר על עמנו במלה"ע השנייה.
מה שנשאר, אחרי שלא כתב על אלתרמן אהובי, ולא את שם השיר, ולא על ההקשר הזה- הוא דל מדי לטעמי.
יש מעט אזכור לארץ, הרבה לעם, לתורה, לקב"ה. לא הרגשתי שיש מן החידוש והרעננות, אבל יש הסבר ופרשנות לדברי ה"שפת אמת".
מעניין לחובבי הז'אנר, אנשי חב"ד ו"גורניקים" (אנשי חסידות גור). כנכדה לנצר לחסידות שברח ממנה ובכך ניצל ממות בתחילת מלה"ע
השנייה, אני מכבדת את הספר במקום בספריית הקודש שלי, אבל ספק אם אציץ בו יותר מפעמיים- שלוש בשנה.