|
|
|
השועל של יום שני |
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 3328 |
|
|
בעוד דוד דיין, פועל הזבל, עושה את דרכו לבסיס המילואים ושוקל לטרוף את קלפי חייו, מנסה בלה, אשתו, למצוא את בתם, סימי, שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה.
במקביל מגשש הסַפָּר, שכולם מכנים אותו מאחורי גבו "ליכטר השטן", אחר הסיפור שמבקש להסתפר דרכו, וּונסה זהבי נאבקת להבין את הדרמה המתחוללת בביתה מאחורי דלתות סגורות וארונות נעולים.
וסימי? איפה סימי? כאשר נוקפות השעות מתגייסת השכונה כולה לחיפוש אחר הילדה הנעדרת, חיפוש המוביל את משתתפיו למקומות אסורים, לאובדן פתאומי אך גם לחסד בלתי צפוי. זהו סיפור המתרחש במהלכו של אחר צהריים אחד, בשכונה אחת בירושלים, יום אחד לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. בתוכו מקופלת, כמו במניפה מצוירת, תמונה הנפרשת לאטה עד שהיא לוכדת את עצם מהותו החמקמקה של רגע פרטי והיסטורי כאחד.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השועל של יום שני - שלומית אברמסון
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 03/08/2020
הימים הם ימי טרום מלחמת ששת הימים. ימי התום שלנו כמדינה צעירה, והתחושה הזו מלווה את הקורא לכל אורכו של הסיפור הזה. יש ספרים בהם הדמויות נוצרו בבירור מתוך זכרונות אישיים, כמו בספר הזה. יש להן נוכחות חזקה, הן מלאות, והן מביאות איתן משב רוח נוסטלגי של אוירה של תקופה שלמה העוטפת אותן כמו ענן המנוקד... המשך הביקורת
הימים הם ימי טרום מלחמת ששת הימים. ימי התום שלנו כמדינה צעירה, והתחושה הזו מלווה את הקורא לכל אורכו של הסיפור הזה. יש ספרים בהם הדמויות נוצרו בבירור מתוך זכרונות אישיים, כמו בספר הזה. יש להן נוכחות חזקה, הן מלאות, והן מביאות איתן משב רוח נוסטלגי של אוירה של תקופה שלמה העוטפת אותן כמו ענן המנוקד בנקודות ריח קלוש שאתה מנסה עוד ועוד לשאוף ממנו ודרכו להחיות את הזכרונות.
בשכונה ירושלמית ביום ראשון בהיר אחד נעלמת הילדה סימי ולא חוזרת הביתה מבית הספר.אחיה הקטן מיקו חיכה בגן של הגננת בת שבע לשווא. סימי לא הגיעה לאסוף אותו כפי שנהגה לעשות מדי יום. אבא של סימי , דויד, גוייס למילואים, ובהעדרו, נרתמים כל השכנים לעזור לאשתו בלה בחיפושים.
דרך מאמצי החיפושים נפרש בפני הקורא פסיפס אנושי המחובר מטלאים טלאים שהתקבצו ובאו מכאן ומשם, צברים לצד אלו שהגיעו מ"שם", תוך כדי היכרות עם הנפשות הפועלות המרכיבות את הסיפור היפה הזה.
אהבתי את הזכרונות שהספר עורר בי דרך מושגים כמו: אורנג'דה, טלפון חוגה עם אסימונים, חידון הסמלים, ועוד. כל אלו זרקו אותי אחורה בזמן ועוררו בי ערגה לזמנים אחרים.
אהבתי את הנגיעה של הסופרת בנושאים של משפחתיות , זוגיות, הגירה, ובדידות תוך כדי סיפורה של הילדה סימי אשר מתכתב במקביל עם סיפורה של המדינה.
יופי.
תאריך הכנסה לאתר 03/04/2013
לסימי יש חבר סודי. "השועל של יום שני".
"השועל של יום שני" בפרוותו המשובצת, אוכל שאריות ששומרת לו, ילדה אחת בודדה בירושלים.
בשכונה אחת בירושלים, על קו התפר בין ישראל לירדן, הולכת ילדה לאיבוד. זה אינו דבר של מה בכך, ערב מלחמת ששת הימים, הגברים... המשך הביקורת
לסימי יש חבר סודי. "השועל של יום שני".
"השועל של יום שני" בפרוותו המשובצת, אוכל שאריות ששומרת לו, ילדה אחת בודדה בירושלים.
בשכונה אחת בירושלים, על קו התפר בין ישראל לירדן, הולכת ילדה לאיבוד. זה אינו דבר של מה בכך, ערב מלחמת ששת הימים, הגברים מגויסים, גם הרכבים ואין איש יודע היכן סימי.
שלומית אברמסון מספרת לנו סיפור כואב, על ילדה בודדה. ילדה של כולם, ילדה של אף אחד.
סימי כל כך רצתה להיות טובה ואהובה, שסוף סוף תהיה לה חברה ושאבא ואמא ירצו לשחק גם איתה ולא רק עם מיקו אחיה. היא לא היחידה שסובלת מבדידות בסיפור הזה. למעשה, זהו ספר על אוסף בודדים, שחיים בחברה, רק כדי לא להיות לבד
.
הסיפור אינו רק עליה, אלא גם עלינו הישראלים, מהגרים יהודים מן העולם כולו, למודי סבל ותלאות ועל הארץ הזאת שהייתה לנו בית. הספר מלא בריחות ירושלים הישנה והטובה, שכונת רחביה, המלך ג'ורג', מגדל ימקא, ממילא, שער מנדלבאום ועוד
.
סימי לא חוזרת הביתה מבית הספר. בלה אמה אינה מבינה להיכן נעלמה, בדיוק שאת דויד בעלה גייסו למלחמה. היא ילדה לא ממושמעת, ממררת לה את החיים, עושה לה רק צרות.
דוד בעלה, המכונה בפי משפחתו "דדה", נהג משאית זבל. "איש פשוט" לעומת בעלה האמיד, של צילה אחותה המוצלחת. אצל צילה תמיד הכל הולך כמו שצריך, ולא הולך לאיבוד!!
גברת פרקש השכנה נרתמת מיד לעזרה ומגייסת גם את בעלה, למצוא את "המותק שלה". גם הספר "ליכטר השטן" מוטרד מאוד. הוא אוהב את הילדה בעלת העיניים העצובות, שבאה אל המספרה, להביט בו מספר לקוחות. ולמה בכלל כולם קוראים לו "ליכטר השטן", כשהוא מלא בכל כך הרבה חמלה וחיבה? יום אחד הוא יכתוב על זה סיפור..
.
השעות נוקפות, היום מחשיך וסימי איננה.
יש לה חברה אחת, לבנה כמו פיה, אלה שמה. בלה הולכת לשאול גם אותה.
היא גרה בבית עם רהיטים לבנים, לבנים ומקרר לבן וחדש ואמא אנגלייה, שמרבה לישון ולא מדברת עם זרים
.
החיפוש אחר סימי מביא למפגש מרתק, של דמויות ירושלמיות, היוצרות יחד פסיפס אנושי ישראלי. בתוך כך, אנו נחשפים אל עולמם הפנימי, של האנשים וסופגים מעט מן האווירה הירושלמית, שלפני מלחמת ששת הימים.
הספר מקסים ועם זאת, לא קל לקריאה. סימי נגעה לי ללב עד כאב.
בשפה יפה וקולחת אברמסון מספרת סיפור, שאי אפשר להניח מהיד.
ממליצה בחום!!
תאריך הכנסה לאתר 03/04/2013
הספר מספר את סיפורן של שתי משפחות, בדרך לא שיגרתית, היינו לפני היותן משפחות. כיצד נפגש הזוג וכו'.
האם התחתנו מאהבה או בגלל הנסיבות: הריון מוקדם מידי ועוד.
דוד הוא בעלה של בלה. יש להם שני ילדים: סימי ומיקו.
סימי היא גיבורת הסיפור. אהבה רבה אינה שורה בבית... המשך הביקורת
הספר מספר את סיפורן של שתי משפחות, בדרך לא שיגרתית, היינו לפני היותן משפחות. כיצד נפגש הזוג וכו'.
האם התחתנו מאהבה או בגלל הנסיבות: הריון מוקדם מידי ועוד.
דוד הוא בעלה של בלה. יש להם שני ילדים: סימי ומיקו.
סימי היא גיבורת הסיפור. אהבה רבה אינה שורה בבית וההורים אינם מטפחים את ילדיהם. בית עם אמצעים מעטים, אבא פועל האוסף זבל ואימא עקרת בית. סימי אחראית על הבאת אחיה, מיקו, מהגן הביתה. היא כבר לומדת בביה"ס. בדרך כלל היא אחראית מאוד ועושה את המטלה ברצינות. האם מתלוננת על סימי בלי סוף. בכל פעם היא מתבטאת: "אני אהרוג את הילדה הזו". הילדה הזו היא צרה צרורה" וכו'.
ההורים לא תיכננו את הולדת ילדיהם ואין הם מאושרים מהם.
מהר מאוד הזדהיתי עם הילדה.
כיוון שאין משקיעין בה, היא מתרועעת עם אלה בת כיתתה, בכל הזדמנות.
דבר אחר שהיא אוהבת לעשות הוא, להיכנס למספרה השכונתית ולראות בעבודתו של הספר.
הספר מחבב אותה והיא אותו. הוא אוהב לספר סיפורים ומנסה גם לכתוב בכל מיני פנקסים.
הוא כותב את מי סיפר ומה עשה לו בדיוק. בשעות הפנאי הוא מקריא זאת לילדה. משהו יפה נרקם בין השניים, על אף שיש לספר שם לא טוב, בגלל רכילות על שיתוף פעולה עם הנאצים, ובשכונה קוראים לו ליכטר-שטן.
אלה היא בתם של הזוג השני: שמעון וונסה. הוא נחשב בשכונה כעוסק בריגול. אימא של אלה תמיד שוכבת במיטה ואינה מטפלת כראוי בבתה. אלה ילדה אכזרית ויש לה רעיונות על עונשים בהם היא מנסה להעניש את סימי, כשאינה שומעת בקולה.
חשבתי על שני עניינים במחצית הספר הראשון:
למה הורים אינם חייבים ללמוד בבית ספר להורים, כדי שיעשו פחות עוולות לילדיהם?
מדוע ילדים יכולים להיות כל כך אכזריים?
במחצית הספר השני מתבלטות תכונותיו הטובות של ליכטר הספר, הנותנות דחיפה לכל התפתחות הסיפור.
ולמה קוראים לספר בשם המוזר: "השועל של יום שני?"
מתוך שיחתם המיוחדת של הילדה סימי והספר ליכטר, אנו למדים זאת:
"אתה יודע, אדון ליכטר, בבית הקטן של בית הקברות מתחבא שועל עם פרוות משבצות כמו המשבצות של המגבת הזאת, אמרה והצביעה על המגבת.
ליכטר הרים את גבותיו.
שועל, מה?
כן, בחיי, אדון ליכטר, נשבעת.
עם משבצות, המשיך, קיפל את המגבת והכניס אותה למגירה.
כן, אבל בשחור ולבן, הינהנה בכל הכוח. כל יום שני בצהריים הוא מחכה לי שם." (עמ' 70-71).
על הילדה החכמה המופלאה הזו, שהולכת לאיבוד, עובדה שמשנה את חיי הוריה, נשען הספר המיוחד הזה.
מומלץ.
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|