הספר מספר את סיפורן של שתי משפחות, בדרך לא שיגרתית, היינו לפני היותן משפחות. כיצד נפגש הזוג וכו'.
האם התחתנו מאהבה או בגלל הנסיבות: הריון מוקדם מידי ועוד.
דוד הוא בעלה של בלה. יש להם שני ילדים: סימי ומיקו.
סימי היא גיבורת הסיפור. אהבה רבה אינה שורה בבית וההורים אינם מטפחים את ילדיהם. בית עם אמצעים מעטים, אבא פועל האוסף זבל ואימא עקרת בית. סימי אחראית על הבאת אחיה, מיקו, מהגן הביתה. היא כבר לומדת בביה"ס. בדרך כלל היא אחראית מאוד ועושה את המטלה ברצינות. האם מתלוננת על סימי בלי סוף. בכל פעם היא מתבטאת: "אני אהרוג את הילדה הזו". הילדה הזו היא צרה צרורה" וכו'.
ההורים לא תיכננו את הולדת ילדיהם ואין הם מאושרים מהם.
מהר מאוד הזדהיתי עם הילדה.
כיוון שאין משקיעין בה, היא מתרועעת עם אלה בת כיתתה, בכל הזדמנות.
דבר אחר שהיא אוהבת לעשות הוא, להיכנס למספרה השכונתית ולראות בעבודתו של הספר.
הספר מחבב אותה והיא אותו. הוא אוהב לספר סיפורים ומנסה גם לכתוב בכל מיני פנקסים.
הוא כותב את מי סיפר ומה עשה לו בדיוק. בשעות הפנאי הוא מקריא זאת לילדה. משהו יפה נרקם בין השניים, על אף שיש לספר שם לא טוב, בגלל רכילות על שיתוף פעולה עם הנאצים, ובשכונה קוראים לו ליכטר-שטן. 

אלה היא בתם של הזוג השני: שמעון וונסה. הוא נחשב בשכונה כעוסק בריגול. אימא של אלה תמיד שוכבת במיטה ואינה מטפלת כראוי בבתה. אלה ילדה אכזרית ויש לה רעיונות על עונשים בהם היא מנסה להעניש את סימי, כשאינה שומעת בקולה.

חשבתי על שני עניינים במחצית הספר הראשון:
למה הורים אינם חייבים ללמוד בבית ספר להורים, כדי שיעשו פחות עוולות לילדיהם?
מדוע ילדים יכולים להיות כל כך אכזריים?

במחצית הספר השני מתבלטות תכונותיו הטובות של ליכטר הספר, הנותנות דחיפה לכל התפתחות הסיפור.

ולמה קוראים לספר בשם המוזר: "השועל של יום שני?" 
מתוך שיחתם המיוחדת של הילדה סימי והספר ליכטר, אנו למדים זאת:
"אתה יודע, אדון ליכטר, בבית הקטן של בית הקברות מתחבא שועל עם פרוות משבצות כמו המשבצות של המגבת הזאת, אמרה והצביעה על המגבת.
ליכטר הרים את גבותיו.
שועל, מה?
כן, בחיי, אדון ליכטר, נשבעת.
עם משבצות, המשיך, קיפל את המגבת והכניס אותה למגירה.
כן, אבל בשחור ולבן, הינהנה בכל הכוח. כל יום שני בצהריים הוא מחכה לי שם." (עמ' 70-71).

על הילדה החכמה המופלאה הזו, שהולכת לאיבוד, עובדה שמשנה את חיי הוריה, נשען הספר המיוחד הזה.

מומלץ.