החלק הקל בסקירה זו היא להתחיל אותה.
אין כל ספק – קינג הוא ה-מלך.
החלק היותר קשה, לכתוב סקירה גם אוהדת, גם מושכת ולא לחטוא בספויילרים ובלי לקלקל את הקריאה לקוראים.
קודם כל, כאשר קראתי את התקציר על הכריכה האחורית, נזכרתי בספר של קינג "אש זרה". זה ספר שאני קראתי לו "קינג – לייט", וכל מי שרצה להתחיל לקרוא קינג ולא ידע אם יאהב, הצעתי להתחיל עם הספר הזה. (הכוונה לאש זרה כמובן)
(התקציר של "אש זרה". תחילה היו גבר ואשה, ``שפני נסיון`` בניסוי בטחוני סודי ביותר, שאמור היה להצמיח בתוכם כוחות על אנושיים. אחר כך הם מתחתנים ונולדת להם בת, צ`רלי. היא רק בת שבוע וכבר אפשר להבחין שמשהו אינו כשורה. תינוקת בלונדינית יפהפייה עם כוח מבעית שצומח בתוכה. ביאושם, מנסים ההורים לקבוע לה גבולות, ללמד אותה לרסן את הכוח ולהתנהג באופן ``נורמלי``. הם מחנכים אותה לנקיון, הם מחנכים אותה ל``שליטה באש``, הכל ללא הועיל. עכשיו, מישהו רודף אותם, רוצה לחטוף את הילדה)
אך כאן הספר הוא בהרבה יותר חזק, יותר מותח, יותר אכזרי ובהרבה יותר רע ( "רע" – במובן הטוב של המילה)
בחלק הראשון של הספר אנחנו מתרכזים בדמותו של טים ג'יימסון. אקס שוטר, אדם עם עקרונות, נודד עם הרוח. הוא מגיע במקרה לעיירה שכוחת אל, עם פחות מ 1.500 אנשים ונשאר שם. אז לארוך כל הספר, אנחנו יודעים, זה נמצא בחלק האחורי של הראש, שאיך שהוא הגיבור הראשי של הספר, לוק, יגיע אליו וייפגש איתו.
לוק, הוא רק בן 12. הוא הגיבור הראשי של הספר. לוק הוא גאון. לא סתם גאון, הוא גאון-גאון.(משהו בסגנון של שלדון ממפץ הגדול, רק בלי הבעיות החברתיות של שלדון). חוץ מזה הוא ילד רגיל. אה, כן, יש עוד דבר אחד קטן. כאשר הוא עייף, נרגז או מבוהל, חפצים זזים ממקומם. לא משהו מיוחד. קרטוני פיצה ריקים. אורות נדלקים ונכבים. מגרות יוצאות. דלתות נטרקות. בקטנה.
הוא לא מסוגל לשלוט בזה.
אבל תכונות כאלה בדיוק מישהו מחפש.
הפורצים שחדרו באמצע הלילה לביתה של משפחת אליס בפרבר שקט של מיניאפוליס לא היו מעוניינים ברכוש. הם באו כדי לקחת את לוק. ובאותה ההזדמנות הם רוצחים את ההורים שלו.
לוק מגיע אל “המכון“. הוא מתעורר בחדר שהוא בעצם העתק של החדר שלו, בגדים כמו שלו. אבל זה לא בית שלו. זה "המכון". זהו מתקן שבו מוחזקים נערים ונערות עם כישרונות על־חושיים כמו שלו.
ילדים בני 8 עד 16 בערך.
כל הילדים הם בעלי יכולות טלפטיות או תכונות של טלקנזיס (כמו לוק).
אך הילדים לא שוהים שם מרצון. הם שבויים. יותר נכון הם "רכוש".
והחלק האכזרי הוא, שעושים עליהם ניסיונות. מנסים לחזק ולהגביר ולהעצים את היכולות שלהם.
זריקות, ניתוחים, עונשים, מכות חשמל (למתמרדים) ועוד.
הילדים השוהים בו עוברים ניסויים שונים כדי להגביר את היכולות שלהם. מי שמציית מתוגמל, ומי שמתמרד נענש בחומרה. הצוות כולן בנוי מאנשים חסרי רגשות או סתם סדיסטים.
כל זה בחלק הקידמי של המכון. כאן הם לא שוהים הרבה זמן, ימים או שבועות בודדים.
החלק הקדמי, הוא בעצם רק הכנה לחלק האחורי. שם הם "יעבדו" באמת. יפעילו את הכשרונות שלהם. ומשם אף ילד לא חזר. מי שעבר לחלק האחורי, אבדו עיקבותיו.
לאט לאט, כל החברים שלוק מכיר בחלק הקדמי נעלמים ועוברים לחלק האחורי.
ולוק מחליט, שהוא חייב לעשות הכל כדי לברוח, כדי שהעולם ידע על המכון וכדי להציל את החברים שלו.
השאלה המתבקשת היא כמובן "איך".
ספר מאד מאד "קינגי". קינג במיטבו.
550 עמוד עפו ביומיים וזה ברור, אם נשארים לקרוא עד 2 בלילה.
את אוהבי קינג, בכלל לא צריך לשכנע.
ממליצה כמובן.