אני אוהבת את הספרים של ברקלי.
אני אוהבת מאד את סטיבן קינג.
וכאן, זה הרגיש לי...ברקלי כותב בסגנון של סטיבן קינג. (בהצלחה מאד גדולה)
ואם מישהו יעז לפספס את הנוסח, הרי סטיבן קינג מוזכר בספר פעמיים.
פעם הוא מזכיר את סטיבן קינג כאשר אומר שרק בספרים של סטיבן קינג רוחות רפאים כותבים פתקים, ובפעם שנייה מזכיר את הליצן (מהספר :זה" של סטיבן קינג.

ספר שהוא תענוג. ממש תענוג.

המקום הוא מקום קטן.
יום אחד פרופסור פול דיוויס נוסע והוא מבחין במכונית קולגה שלו קנת הופמן מזגזג על הכביש. הוא נוסע אחריו, ורואה אותו נעצר וזורק משהו כבד לפח אשפה. לפני שפול מספיק להיעצר, קנת ממשיך לנסוע. קנת שוב נעצר בשולי הדרך, פול נעצר מאחוריו, ושואל אם הוא יכול לעזור. אבל....באותו של קנת שכובות בספסל האחורי 2 נשים עם גרון משוסע. 
בסך הכל קנת עצר כדי לקבור את שתי הגופות. הוא מכה בחוזקה עם האת בראשו של פול.
למזלו של פול, שוטר שראה את המכונית של קנת נוסעת עם פנס אחורי שבור (רואים כמה חשוב שהאוטו יהיה תקין?), עוצר לידם. מציל את פול ואוסר את פול.

כעבור שנה. קנת בכלא. הוא אפילו לא רצה משפט. הוא הודה בהכל.
הסיבה? קנת היה פלירטיטן לא קטן, בגד באישתו על ימין ועל שמאל. וכולם ידעו זאת. הפעם היו לו 2 פילגשות (שלא ידעו אחת על השנייה). הוא דרש מהן לא לקיים יחסים עם הבעל שלהם. הוא הזמין אותן לביתו. כפת אותן, הכריח אותן לכתוב מכתבי התנצלות על מכונת כתיבה ישנה ואז...שיסע את הגרון שלהן.
פול עדיין לא חזר לעבוד ולא חזר לעצמו. הוא מתמודד עם פוסט טראומה, בעיות זיכרון ודיכאון. ובעיקר סיוטים בלילה. הוא נשוי בפעם שנייה, אישתו סוכנת נדלן. יש לו בן כבן 10 מנשואים ראשונים.

חיי הנשואים של קנת ושרלוט אשתו, קצת דעכו לפני התאונה, אך שרלוט תומכת בקנת ומעודדת אותו. כמתנה היא קומה לפול מכונת כתיבה ישנה. היא פשוט שוטטה בין הבתים, הגיעה למכירת חצר, ראתה את מכונת הכתיבה, והחליטה לקנות לו אותה במתנה.

כד להתמודד עם הטראומה, פול מטופל על ידי פסיכולוגית. לפסיכולוגית יש אבא חצי דימנטי שחי איתה.
כמו כן, פול מחליט להעלות על כתב, כל מה שהוא עבר. הוא מקווה שזה יעזור לטו להחלים. הוא אף הול לדבר עם אנשים שמעורבים (כגון הבעלים של הנרצחות ואשתו של הרוצח).

טוב, עד כאן הרקע.

פול שם את מכונת הכתיבה בחדר עבודה שלו. 
אך בנוסף לסיוטים, פתאום הוא מתחיל לשמוע את תקתוק מכונת הכתיבה. בהתחלה הוא חשב שבנו קם בלילה לתקתק, אך התברר שלא.
המכונה לא רק מתקתקת, היא אף משאירה הודעות.
היא משאירה הודעות מ...שתי הנשים שנרצחו (סטיבן קינג, כבר אמרתי?).

מתברר שמכונת הכתיבה שבה הנשים נרצחות כתבו את ההודעה שלהן, לא נמצאה אף פעם כנראה שבפעם הראשונה שקנת עצר, הוא זרק את המכונה לפח). 
פול בטוח שלידיו התגלגלה המכונה שעליה הנשים הנרצחות כתבו את ההתנצלות שלהן.
פול מנסה לחשוב על כל מיני אופציות, שמישהו מתגנב ופורץ אליו הביתה. 
או אולי (וקשה לו לקבל את זה) אולי זה בעצם הוא הוא שכותב את ההודעות מתוך שינה.
או שפושט
הנשים עכשיו מנסות ליצור איתו קשר.

טוב, מעבר לזה, אני לא  אספר.
אכתוב רק, שבחצי הספר חשבתי שאני יודעת מה הפתרון (לא אגיד לכם אם צדקתי או טעיתי)
אבל
כמובן שיש טוויסט נהדר בסוף הספר, שממש ממש לא ציפיתי לו.

אזי, לכל אוהבי ספרי מתח, לכל אוהבי ברקלי, לכל אוהבי סטיבן קינג
(כאילו צריך להמליץ)
רוצו לקרוא.