אני עדיין זוכרת את הספר הראשון של גרישם שקראתי. את "הפירמה". קראתי ביום ובלילה. באותה תקופה עבדתי, למדתי, הייתי אמא – אבל שום דבר לא עזר, לא הייתי מסוגלת להוריד את הספר מהידיים. זה בהחלט היה סוג חדש של מתח.

מאז קראתי את רוב הספרים של גרישם.

לגרישם יש מספר סגנונות.

ספרים שלא שייכים לעולם המשפט.

ספרים שמתרחשים בבית המשפט.

ספרי מתח.

ואף ספרים שהם לא מתח.

יש סופרים שאני קוראת אותם ב"עיניים עצומות". כלומר, כאשר יוצא ספר חדש שלהם, אני תמיד אקרא אותו.

ג'ון גרישם הוא אחד מהם.

אומנם גרישם כותב מותחנים משפטיים (אגב, לא רק), אבל לפי דעתי הוא משתבח עם הזמן.

הספרים שלו בוגרים יותר. כבר אין ריצות ותזזית כמו בספרים הראשונים שלו (פירמה, תיק שקנאי). הספרים שלו עכשיו בהרבה יותר עמוקים.

וספרים בעצם הם ספרים חברתיים. האיש הקטן מול משהו גדול. דוד מול גוליית.

מצד אחד חברות גדולות, ענקיות בעלות כסף אינסופי, שלרשותם משרדי עורכי דין שלא תמיד משחקים נקי ומצד שני האדם הקטן, העני, החולה.

בספרו "מוריד הגשם" יוצא גרישם נגד חברות הביטוח.

בספרו "משחק המושבעים" יוצא גרישם נגד חברות הטבק.

גרישם יוצא גם נגד חברות שכורות פחם.

ב "בר תרנגול" על "תעשיית" ההלוואות או "מתריעים" על שחיתות שופטים והימורים ואדמה אינדיאנית.

ב"התחשבנות" - גרישם מתאר יפה מאד את התקופה. שנת 1946 במיסיסיפי. פטרנליזם במשפחה. האב הוא הערך העליון. מה שהוא אומר זה "קדוש". כמו כן חיי שחורים ולבנים.

ובכלל אבל כמעט בכל ספר יש את המאבק וחוסר האיזון בין שחורים ולבנים.

התייחסות של הממשל ללבנים שונה לחלוטין מההתייחסות של הממשל לשחורים.

אומנם אין יותר עבדות, אך הרבה לא השתנה. הלבנים הם השולטים, השחורים הם המשרתים. מאד אוטנטי

אין מה להגיד. גרישם התבגר. (לטובה, כמובן לטובה).

אז על מה הספר הזה?

הפעם זה על הרשעות שווא.

במיוחד הרשעות שווא של שחורים.

היד קלה על ההדק כאשר מדובר על חיי שחורים.

קולין פוסט הוא גיבור הראשי של הספר. קולין פוסט הוא עורך דין. כאשר היה עורך דין צעיר, הוא היה בסנגוריה הציבורית. אחד הפעמים הוא הוכרח להיות סניגור של בחור שחור ש.....

עם 4 חברים אנס ורצח שני בני נוער בני 17. הוא וחבריו רצו להתקבל לכנופיה. התנאי להתקבל לכנופיה היה לאנוס בחורה לבנה עם שיער בלונדיני. החבר נקשר לעץ כדי שיצפה, ולאחר שצעק, רצחו גם אותו.

קולין פשוט בורח מבית המשפט, חווה התמוטטות ואושפז. אחרי שיצא מבית חולים, הוא הולך ללמוד 3 שנים להיות מטיף, כומר אפיסקופלי. באחד הפעמים שהוא ביקר עם הכומר המנחה שלו בבית כלא, הוא פגש את פרנקי. פרנקי (שחור, כמובן שחור) ישב 12 שנה הכלא על רצח שאדם אחר ביצע. קולין מצליח להוכיח ולזכות את פרנקי. פרנקי משתחרר מכלא, מקבל הרבה כסף מהמדינה. וקולין מבין שהוא מצא את יעוד חייו. הוא מצטרף לויקי לעמותת "השומרים". ויקי הקימה את העמותה, לאחר שהייתה מושבעת וראתה איך תופרים אשמת שווא. בחור הורשע ברצח והוצא להורג, ואז התברר שהתובע הסתיר ראיות ועודד עד שקר.

במשרד עובדת גם מייזי, אם חד הורית ל 4 ילדים ופרנקי עוזר.

’קהילות השומרים’ היא עמותה המסייעת לחפים מפשע שהורשעו בביצוע עבירות אשר מעולם לא ביצעו.

הם כבר הצליחו להוכיח חפותם של 9 אנשים, ועכשיו הם מטפלים ב 6 מקרים.

קווינסי מילר, היושב במאסר כבר למעלה מעשרים שנה לאחר שהורשע ברצח בעזרת רצף עדויות שקר וראיות מפוברקות.

עורך דין נרצח. קווינסי (שחור, בודאי שחור) מואשם ברצח שלו. הכל מבוסס על מלשן, אסיר מסומם, שאמר רק מה ששריף אמר לו להגיד, 2 עדי שקר, מומחה מזוייף וראיה שנעלמה.

פוסט משוכנע שקווינסי הוא קורבן של קנוניה שהרסה את חייו, והוא נכון לעשות כל שביכולתו כדי להוציאו לחופשי.

אבל מעשיו של פוסט עלולים לחשוף את עקבותיהם של הרוצחים האמיתיים, ומי שהפלילו את קווינסי לפני שני עשורים לא יהססו לפגוע בו גם היום במטרה להגן על עצמם. פוסט איננו תמים. הוא יודע שהוא מסתכן, אבל הוא מאמין ביכולתה של המערכת המשפטית לעמוד לימינו ולהוציא את הצדק לאור. הבעיה היא שהוא לא באמת יודע מול מי הוא פועל. אין לו מושג שתיק הרצח שהופל על קווינסי הוא רק קצה הקרחון של פעילות עבריינית שמבצעים אנשים תאבי בצע ונטולי עכבות. חמוש בתחושת שליחות ובנחישות בלתי מתפשרת, יוצא פוסט לקרב של חייו, בלי לדעת אם יחזור ממנו בשלום.

כמו כן הוא מוציא לחופשי אדם (שחור, בוודאי ששחור) שהורשע באונס ורצח. הוא הורשה על ידי מושבעים לבנים. אך מושבע אחד שחור, לא הסכים איתם, לכן האיש נידון "רק" למאסר עולם, ןלא קיבל עונש מוות.

ספר מתח מעולה, עמוק. יוצא נגד מערכת משפט רקובה מאד, שעושה איפה ואיפה בין שחורים ולבנים.

כמו שכתבתי, זה ספר מתח, אבל זה לא רק ספר מתח. זה ספר נגד שחיתות משפטית.

היות ואני לא רוצה להתייחס לפוליטיקה של ארצות הברית, אבל מה שקורה היום שם, אני לא חושבת שהספר מגזים. הספר יצא בארהב בשנת 2019.

ספר נהדר, מאד מאד ממליצה.