כותרת המשנה היא – עיון פילוסופי בכל פרשות השבוע וההערות לכל ספרי ופרקי התנ"ך – וזה באמת מה שהספר מכיל. תשאלו איך אפשר להקיף את התנ"ך כולו בספר אחד של 283 עמודים? שאלה טובה. התשובה היא שפשוט המחבר מקדיש מספר שורות קטן לכל פרק, לעיתים רק שורה אחת. האם זה מספיק כדי להיקרא 'פירוש'? לדעתי לא, אף שעדיין ניתן לדלות רעיונות מסוימים לגבי כל פרק. ממה שקראתי, הרעיונות האלה חביבים, אבל לא באמת משהו שלא שמענו בעבר, או משהו פורץ-דרך. שימוש אחר יעיל יותר לספר הוא בכעין מפת-התמצאות בכל פרקי התנ"ך.

אהרן שאר כהן הוא רב ופרופסור ירושלמי. ספרו זה הוא השלישי בסדרת 'דת, פילוסופיה ויהדות', כאשר שני הקודמים יצאו לפני כשלושים שנה. בהקדמה הוא מציין את בני משפחתו שהגיבו לכתיבתו וסייעו לו בה. זה באמת נראה לי ספר משפחתי חביב ביותר, אך לא מעבר לזה.