לסימונה דדון היה הכל, בעל אוהב ארבעה ילדים מקסימים. היא גרה בעיירה בצפון זו שמופגזת כל שני וחמישי, החיים היו בכוננות מתמדת של פחדים מהטילים וההפגזות הכבדות. המקלטים היו מוכנים וירידה אליהם הייתה דבר שבשיגרה.
בעלה מסעוד היה מלך הפלאפל של העיירה, מרוויח יפה ומפזר כספים על אשתו ביד רחבה. הוא לא החסיר מסימונה כלום. סימונה הייתה מסתובבת בעיירה עם השיער הארוך שלה וקונה דברים מבקרת חברות וחיה כמו מלכה. מלכה של מסעוד והוא המלך שלה. את בר המצווה של בנם הבכור קובי, ערכו בפאר רב שאף אחד לא ישכח את האירוע המדהים. כל פרט ופרט היה מוקפד עד הרגע האחרון. הבגדים, הצלם, מקום האירוע הכל היה חייב להיות נוצץ ומושקע שלא ישכחו אותם בעיירה. האושר המתנות, השמחה והיופי החזיקו בדיוק יומיים. מסעוד דדון חטף התקף לב, או שבץ, או אירוע מוחי לעולם לא ידע איש ממה נפטר, מצאו אותו שוכב בין סירי הענק מלאי השמן בפלאפל שלו. סימונה עם התסרוקת עדיין יצאה לקונן ברחובות. ומאז העולם השתנה עבורה. לא עוד מסיבות, וחיים טובים של שמחה ואושר קניות ואהבה. החיים נגמרו אצל סימונה והתחילו רק אצל התאומים שהתפתחו אצלה בבטן.
סימונה מתחילה לעבוד בפעוטון. החיים קשים עם הבטן הגדולה לקום מוקדם לבשל לארבעת הילדים הנהדרים שלה. קובי הבכור שהפך להיות מעין אבי המשפחה, אתי הבת היחידה איציק עם המום בידיים ודודי, אחריהם נולדו התאומים המקסימים חיים ואושרי שמילאו את כל הבית בשמחה ואושר.
הספר מחולק לארבעה חלקים כשבכל חלק דובר אחר מהמשפחה מספר בגוף ראשון את מה שהוא מרגיש בקשר לחייו שהשתנו מאוד בעקבות מות האב. ראשונה היא האם סימונה שמתארת בלשון ציורית ונמוכה את החיים בבית לפני המוות של אהובה, איך הכירה אותו באוניה ומאז לא נפרדו, ואחר כך את העבודה הקשה בפעוטון ואת ההתמודדות שלה בגידול הילדים ויחס האנשים אליה.
בהמשך מספרים ביחד כמו תאומים שרק שנה מפרידה ביניהם, איציק עם המום בידיו אך החריף בלשונו שגדול מאחיו דודי בשנה, ודודי שחזק בגוף אך חלש בלשון. שניהם ביחד צמד חמד כל אחד בתורו מספר על החיים ביחד ובצל האח הגדול קובי שהפך להיות אביהם של התאומים וישן מאז עם האם במיטה הזוגית. קובי האח הגדול מתאר את העבודה הראשונה שלו, איך בחר לא להתגייס ולפרוש מהלימודים בטרם עת, וכעת הוא חוסך לדירה שתוציא אותם מהבוץ של העיירה וממבטם של האנשים.
אחרונה חביבה היא האחות אתי, שנקשרה לאחיה התאומים הרכים בעבותות של אהבה וחמלה. בתור הבת היחידה והרגישה בבית היא זוכה להערצה מצד אחיה. הספר מעלה נקודות רגישות הקשורות לאבל,ל יחסים בתוך המשפחה,וכן לחיי עבודה ומוסר.
מאוד מעניין לקרוא את הספר שמספק הצצה נדירה לחיי משפחה שחייהם קרסו ברגע, לאחר מות אבי המשפחה ואיך כל אחד מהם בוחר לאחות את השברים ולעבד את האבל הפרטי שלו. אם המשפחה שחוותה את השבר הכי גדול בחייה ממעמד של אישה יפה שהיה לה הכל, היא מתחילה לכסות את ראשה במטפחת וקורסת לתוך שגרה של עבודה קשה ומתישה, אולי מעין סוג של בריחה מודעת מתוך הכאב.
התיאורים בספר מסופרים ללא מסיכות ומתוך כנות שמעורבבים בה כאב ואהבה ביחד.
ממליצה על הספר מאוד.
