אני כבר לא בת -16 כמו בתה של טופי שביקשה ממנה לקרוא לה קטע מתוך "עליסה בארץ הפלאות " לפני השינה. הייתי רוצה להיות בתה של טופי שתשב ותקריא לי מתוך הספרים המופלאים הללו ,ובמצוקתי הרבה - כי טופי לא נמצאת שם בשבילי, הקראתי לעצמי את הספר הזה -הנהדר המיוחד והיחיד שיצא במהדורה המוערת עכשיו .

האמת היא שאת הספר קראתי לראשונה לפני עשרים שנה במתכונת של ספר מהודר -אלבומי עם ציוריו הצבעוניים הנפלאים של ארנסט שפרד {המאייר של פו -הדוב },ובתרגומו של אוריאל אופק -1984 הוצאת"מחברות לספרות".שם נצרב בזיכרוני -כאחד מעשרת מהספרים המופלאים שהייתי לוקחת עימי לאי בודד ..

הספר נכתב ב-1908 - תוצאת קריאת סיפורים לפני השינה שהקריא הסופר לבנו -אלסטר .מזכיר מישהו-משהו??אלא שמילן כתב את
"פו -הדב " אחריו ב-1926,ודאב בקינה על כך שלא הוא כתב את עלילותיהם של ארבעת החיות הנפלאות הללו מנהר התמזה . 

ארבעה הם סביב נהר התמזה: החפרפר - "העני ",ש"עולמו צר וקטן "-המגלה את נפלאות העולם עם היכרותו את הנברן וחבריו.
הנברן -"בעל הרכוש" האוהב לשוט בסירות בנהר, הרפתקני ואוהב לערוך פיקניקים כיאה לג'נטלמן אנגלי כפרי, אך גם זהיר בהתנהלותו והדואג לחפרפר כאב אל אחיו הצעיר והפחות מנוסה בחיי עולם ההרפתקאות של הטבע. הגירית -"החברתי" ו"הסקרן". 
ומר קרפד הגיבור האולטימטיבי של הסיפור - "עתיר הנכסים " ,"הפזיז","אוהב סירות ומכוניות מירוץ" ,המחפש כל הזמן את ההרפתקה הבאה כאילו היה חיה היפר -אקטיבית. ועלילת הספר אכן נסובה סביב אישיותם והרפתקאותיהם של ארבעת החיות הללו בכפר האנגלי ,בנהר התמזה ובפבריי- העיר הגדולה מבחינתם .

מהו סוד קסמו של הספר הצרוב הזה ?-לכאורה מדובר בעלילותיהם של חיות קטנות,אבל לא כך-הוא !! מדובר בהרפתקאות בני-אנוש. כיוון והסופר מאניש את החיות הללו באופן מרהיב וסוחף כל כך שחיש קל שוכחים שמדובר בחיות. הם ג'נטלמנים אנגליים מושלמים לגמרי בהתנהגותם ,שקועים בפיקניקים של ימים בטלים, ארוכים ומתוקים -כטוב ליבו של הנברן,הולכים לאיבוד ביערות אפלים וקרים -כמו החפרפר המסכן ,ורודפי הרפתקאות התזזיתיים כמר-קרפד ,ויש גם את הלוטרה ושלל חמוסים, סמורים והרמינים.

מלבד האנשת החיות,גרהאם מספר סיפור לירי שיש בו מעין שיר אהבה לטבע ובעיקר לנוף נהר התמזה. המזכיר את "שלושה בסירה אחת מלבד הכלב"-של ג'רום ק. ג'רום-1889. כנראה ,שמה לבטח -יש קסם בנהר התמזה הזה שסביבו נולדו נכסי צאן הברזל של הספרות האנגלית .

אולם הכי מרגש ועמוק ותופס את הקרביים הוא גילויי הערכים האוניברסליים שמתגלים בחיות הללו ,בתכונותיהם ובהתנהגותם: ערך החברות,העזרה לזולת,הפחד משינויים,החרדות,יצר הרפתקנות,הקנאה,הסובלנות ודחפים אחרים מסוגים שונים,הם הרי תמיד רלוונטיים. 

אבל לספר הזה עכשיו נוספת מיוחדות. כי הנה מדובר במהדורה של ספר מוער .ספרים מוערים הם "השריטה" שלי ב-ה' הידיעה ולא אכפת לי להיראות משונה וילדותית לכאורה כי מדובר בדר"כ בתרגומים ועריכת ספרי ילדים ונוער קלאסיים שעובדו לספרים מוערים. מדוע אני "שרוטה " על ספר מוער ?- כי הוא מעניק לי מלבד העלילה בסיפור גם ערך מוסף של רוחב ידיעה .
רוחב ידיעה בכל התחומים האפשריים בחיינו כאנשים דעתניים וכקוראים: מהיסטוריה ,דרך אומנות, חברה ,פוליטיקה, וכל העולם ואשתו נמצאים ביחד גם שם,כיון והערות שנמצאות בשולי הדפים הללו גורמים לי סיפוק ואושר לצלול לעוד מרחבים אחרים ומרובים של דעת וידיעה וקסם שאינו נגמר .

הספר הזה תורגם והוער ע"י יניב פרקש האגדי והנפלא המוכר לי עוד מתרגומיו לספרים המוערים:"הרפתקאותיהם של האקלברי פין,וטום סוייר".טיעונו של פרקש באשר לתרגום הספר הזה מחדש : "שבכל המקרים שבהם התבקש לתרגם מחדש ספרים קלאסיים שכאלו ,הרי שהתחושה שקיבל מעיון בתרגומים קודמים הייתה שהעברית כל כך התפתחה, שתרגום חדש לגמרי מתבקש. לדעתו העברית הרבה יותר גמישה היום משהייתה פעם, ושבצד הגמישות של השפה יש נכונות גדולה יותר להדפיס שפה גמישה יותר - כלומר שכמתרגם אתה פחות כבול במוסכמות של 'זאת לא שפה של ספר". ואכן התרגום שלו קולח בגובה העיניים אולם לא מתפשר על איכות ,שופע ומתגלגל ואין בו טיפת שעמום .פרקש טוען כי הגרסה המוערת לא מיועדת במפורש לילדים מצד ההערות שלה. אבל הוא בורר ועורך את ההערות ומחליט מה להשאיר - במידת האפשר - רק את ההערות המעניינות ביותר, את אלה שיכולות להעשיר את הקורא בלי לנדנד. ולדעתי - אין פרקש מפספס בכך בכל תרגומיו בספרים המוערים .

ההוצאה החדשה של "הרוח בערבי הנחל" הנה חגיגה מיוחדת בשבילי ולכל מי שמכירים את הספר ומעוניינים להעמיק בו, מכיוון שהתרגום המוער,משופע בהסברים,אנקדוטות,מידע היסטורי וחומר רקע שעוזרים להכניס את הקורא לקונטקסט, להבין סאבטקסטים ולזהות אזכורים תקופתיים - לאוסקר וויילד, שרלוק הולמס .א.א.מילן ועוד .ועל הרקע הזה אני מתחברת שוב למה שכתבתי מקודם מדוע אני מאוהבת בספרות מוערת .

תשאלו אותי למי מיועד התרגום המוער ? לדעתי לבני נוער ובעיקר למבוגרים שנשארו בנשמתם ילדים ואוהבים לקרוא ספרי הרפתקאות שכאלה ,רק שעכשיו מישהו מתייחס אלינו כאל מבוגר תבונתי ומעניק לו רוחב ידיעה נוספת מעבר לסיפוק הילדי הראשוני .

את קסמו של הספר אי אפשר אפילו לדמיין בלי ציוריו הנפלאים של המאייר והצייר האגדי - האנגלי ארנסט שפארד,כן כן זה מסיפורי "פו- הדוב".אי אפשר להפריד בין עלילת הספר קסמו ומהותו לבין ציור דמויותיהם והרפתקאותיהם של החיות המופלאות הללו. עוד במהדורות הקודמות נלוו לספר איורים של מאיירים אחרים ,אבל איוריו של שאפרד הם המזוהים ביותר עמו עד ימינו . 
שאפרד מספר בזיכרונותיו כי כאשר הסופר גראהם היה כבר בסוף ימיו בשנות ה-30 של המאה הקודמת ונפגש עימו כדי לתאר בפניו כיצד הוא-שאפרד, מתכוון לאייר את ספרו-"הוא הקשיב"-כותב שאפרד ואז פנה גראהם אליו-"אני אוהב את האנשים הקטנים האלה. תהייה טוב אליהם".{מהיכן אני יודעת את הפרט העובדתי הזה? מהערה שבספר.} ושאפרד היה טוב אליהם .בתחילה ציירם בשחור -לבן במהדורה ב-1953 ,ורק במהדורה האמריקאית ב-1973 התבקש להוסיף להם צבע ומאז ארבעת החיות -האנשים הקטנים הללו הנם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הוויזואלית של הספר .אתה רואה איור אחד בלי שום קשר לקריאה בספר באותו זמן ואתה יודע -הוא- מ"הרוח בערבי הנחל". 
ציור הכריכה שבמהדורה הזאת משקפת היטב את קסמו של הספר .

ובכן יקיריי - כל מי שרוצה לחוות פרק זמן בעולם קסום ,מצחיק ,הרפתקני ואנושי כל כך -ועוד להפיק מכך ידע לצימאון הסקרנות שירוץ לקרוא /לקנות אותו .

הוצאת "אריה ניר העניקה לי חלום מתוק וחווית קריאה קסומה פעם נוספת במהדורה המוערת הזאת שלה ,כשם שעשתה כך בספרים המוערים הקודמים שלה .מבחינתי הספרים הללו הופכים לספרי אספנות שהעבירם כירושה לבנותיי ולנכדיי.