כל הארוטיות אשר ספונה בשם הזה נחשפת אט אט ומתגלה בעצם כגיהינום.
"גן- עדן לאשה" הוא שמה הספרותי של חנות כלבו גדולה הממוקמת בלב ליבה של פאריז- ברובע האופרה - במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה.
זוהי תקופה בה התחוללו שינויים חברתיים בלתי פוסקים. תרבות הצריכה הפרסום המודרני והסגידה לעושר עושים חייל, העיר פאריז עוברת מתיחת פנים דרסטית- עבודות בנייה בחסותו של הברון אוסמן מוחקות את אוירת ימי הביניים אוירה קרתנית של עיר בעלת רחובות צרים וקטנים.
שדרות, כיכרות ונתיבים חדשים נבנים ומחליפים את העיר המיושנת. הגדול דוחק את הקטן רכוש פרטי לא תמיד זוכה לכבוד ומופקע לצורך הצגה ראוותנית זאת.
חנות הכלבו הגדולה זוללת את כל מה שסביבה בעיקר את החנויות הקטנות - עסקים משפחתיים שהתקיימו שם במשך שנים וניזונו מנאמנותו של הלקוח המקומי.
קשר אינטימי בין לקוח לבעל עסק מתחיל לאבד גובה עד שנעלם לחלוטין.
זולה (כמיטב המסורת הריאליסטית ונטורליסיטית) כמנהגו לפני כתיבת כל רומן ערך תחקיר מדוקדק בנושא הספר. את השראתו הוא קיבל מבית הכלבו הידוע "און בון מארשה" שם גם שהה ימים רבים ואסף נתונים ששמשו בידו כלי לכתיבת רומן זה.
אוקטב מורה הבעלים של "גן- עדן לאשה" הוא טיפוס אשר מיטיב לאמץ את רוח התקופה והמהפכה העסקית הגדולה, הוא זה שבעצם יוצר את המערכת המשומנת הזאת, מערכת המורכבת מעשרות מחלקות, אלפי עובדים ושיטות עבודה חדשות.
תפאורה אדירה מוצבת במרכזה של החנות- חזון תעתועים של מקום רחוק ואקזוטי.
הוא מרבד את החנות בשטיחים אוריינטלים, מציב בזר ססגוני, מייבא סחורות ממקומות עלומים -כמובן שלא האיכות קובעת אלא הכמות והפנטזיה- כך מצליח לנצל את חולשותיהן של הנשים חיצו פוגע עמוק לתוך ייצר החמדנות ותאוות הקניות אין להן ברירה הן נכנעות.
גיבורה נוספת היא נערה ענייה מנורמנדי- דניז המגיעה לפאריז עם שני אחיה הקטנים. חסרת כל חוץ מקרובי משפחה עלובי נפש שאינם יכולים לעזור לה היא מוצאת עבודה כזבנית בחנות הכלבו.
דרך עיניה אנחנו חווים את התחרות הנוראית בין המוכרים (אשר תוגמלו לפי אחוזים) ,עמידה על רגליים דואבות במשך שש- עשרה שעות, החובה לאכול את המזון המסואב שההנהלה מספקת לעובדים , מסכת
רכילויות, התנכלויות מצד הממונים, אימת העובד בפני פיטורים , לקוחות תובעניים ואם זה לא מספיק אזי הטרדות מיניות גם הן היו מנת חלקן של רוב הזבניות .
זולה עצמו מהלך על קוו תפר של ביקורת חברתית - הוא משכיל לפתוח צוהר לעליבות החיים בלב ליבה של מדושנות פאריז- אך מבין גם את התהליכים ההסטוריים, כלכליים וחברתיים של תקופה זו.
לעתים נראה שהוא מכופף את ראשו ואינו יכול להסתיר את התפעלותו מן ההתפתחות המודרנית הזאת.
ספר זה מסתיים בצורה פחות פסימית מאשר שאר ספריו – אולי מעין נחמה על ההתכופפות שלו... ופיצוי על סבלותיה של דניז היא מתחזקת ומצליחה בחייה האישיים והמקצועיים.
