כעת גולשים באתר: 208
מספר הספרים באתר: 17,488
מספר הביקורות באתר: 39,555
טוויטר
פרסום אתר ימין קטן תחתון
אי קאסט
פייסבוק
טוויטר
נעיצת ספר באתר נוריתה
פרסום באתר נוריתה

ישראל היפה, הצנועה, המפזמת, המענישה והמרחיקה בקובץ סיפורים חדש
קובץ הסיפורים "ההצגה של מיסיס לורה", היוצא לאור בימים אלו בטוטם ספרים, הוא כקפסולת זמן שנותרה ללא דופי במשך עשרות שנים. זהו פוקוס על ארץ ישראל של פעם על כל הטוב שהיה בה ובכל זאת, לא נעדרים קולם של הילד המנודה, החריג, המוכה או המהגר.

קים מונזו הצליח באסופה זו לכנס 30 סיפורים לכדי יצירה אחת הומוגנית, שכן הסיפורים משלימים זה את זה ויוצרים תמונת פסיפס מורכבת, המוכיחה בדייקנות את חוסר הוודאות הנצחי של האדם. הסיפורים בפני עצמם הנם פשוטים ומתוארים בקווים כלליים, אולם כתצרף שלם הם מהווים מפגן של שלמות וירטואוזית, ויש מי שהשווה את יכולתו הייחודית "לשחק במילים" – לנבוקוב, לא פחות.

מהדורה מחודשת לתרגום המופתי של נילי מירסקי (עם עובד, 1981) לארבעה סיפורים של אנטון צ'כוב: 'פריחה שנתאחרה', 'שלוש שנים', 'ממלכת נשים', ו'מעשה משעמם'.

בסגנון מעודן ועתיר ניואנסים אירוניים ובהתבוננות מפוכחת ואפילו אכזרית מעט חושף הפרוזאיקן הרוסי הדגול את חולשות טבע האדם ואת מצוקתו הקיומית.
הכמיהה לאושר, שכמו נמצא בהישג יד ואף על פי כן הוא מוחמץ תמיד, היא לב ליבם של הסיפורים הללו.

תשאלו, מה כבר יכול לקרות בבית כנסת?
ובכן, מה לא...
המקום: חדר קטן ומחומם מדי. ההתרחשות: ג'קי לוי וחבר משחקים שש־בש. שתיקה ארוכה. הקוביות משתקשקות. פתאום החבר שואל, "נניח שהיית מקבל מדור בעיתון, על מה היית רוצה לכתוב?" וג'קי, בלי להזיז את המבט מהלוח, עונה, "ביקורת בתי כנסת, כמובן." 

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך כל אחת אומללה, בדרכה שלה" (מתוך: אנה קרנינה/לב טולסטוי), ובין האושר לאומללות מתמודד היחיד עם סיטואציות חיים שיש בהן מזה ומזה ומכל מגוון הרגשות שביניהם.
נופים אחרים הוא אסופה של שמונה סיפורים העוסקים במערכות יחסים על גוניהן, במשפחה, ברצון להשתייך, לאהוב ולהתבונן אל העולם הפנימי של האדם.
הספר כתוב בתיאורים עשירים לצד כתיבה מינימליסטית, הדמויות בו עגולות וחושפות את עצמן באומץ, ללא כחל ושרק, ובכל סיפור קיימת "הפתעה".

"קרידה" הוא קובץ סיפורים ייחודי המציג מגוון מערכות יחסים, בעיקר בין נשים, קשרים לרגע או כאלה הנפרשים על פני חיים שלמים. שתי נשים שמתאבלות על גבר אחד; נשים שנפגשות לרגע בבנק הזרע בתור להפריה; חברות שיש בה גם מין או מין שאין בו חברות; אישה ש"משאילה" את הגבר שלה לחברתה; חיבורים מפתיעים הנרקמים בין אישה צעירה לשכנתה הקשישה ובין גנבת לבעלת הבית שאליו פרצה. והקשרים כולם, בין שהם לסביים בהגדרתם ובין שלא, מלווים בפס קול ארוטי.

בשנת 2018, מדרגת האלימות נגד נשים נסקה לגבהים חדשים. מספר הנשים שנרצחו בשנה שעברה עמד על 26 נשים, מכל המגזרים, מכל הגילאים, ואפילו ילדה קטנה אחת בת שתים-עשרה, סילבנה צגאי שנפלה קורבן למאבק בין אמה ובן זוגה של האם, נאנסה באכזריות ונרצחה. הרצח הזה הוציא לרחובות נשים שמחו נגד אלימות נגד נשים, בעד התייחסות ביד קשה לרוצחים ולגברים אלימים, ובמחאה בשביתת עבודה בכל המגזרים במשך על מנת להמחיש ש"לא עוד".

"תעתועי אהבה" מאת שיה לירן-מלכין בהוצאת הספרים אוריון, הוא רומן נפלא המכיל חמישה עשר סיפורים קצרים, המובאים מנקודת מבטן של נשים שונות בגילים שונים, כל אישה ועולמה הפנימי. האהבה היא רגש מורכב מאוד, שנוטה לפעמים להשתלט על נפשנו ולתעתע בנו. תעתועים אלה מלווים במסגרת הנרטיב בפחדים ובחרדות, בקנאה, בהתמודדות עם המוות ועם האובדן ובתחושת הבדידות. לצידם של יסודות מלנכוליים אלה ואחרים יש בנרטיב גם מפגש עם המתוק והעסיסי שבאהבה, עם התנסויות נועזות ועם חוויות מרתקות ממרחבי הרומנטיקה והארוטיקה.

כשהייתי קצת יותר גדול, אבא שלי לימד אותי לרכוב על אופניים בלי גלגלי עזר. זה היה בפאתי אמסטרדם, במגרש החניה של פארק שעשועים ענק. ניסיתי לסובב את הדוושות, והוא רץ מאחורי והחזיק את הברזלים שמאחורי המושב. על הפעם הראשונה שהוא עזב אותם ושיחרר אותי לרכוב לבד, איבדתי את שיווי המשקל ונפלתי. הולנדים הצביעו עלינו וצחקו. הזענו בטירוף, אני ממש זוכר את כתם הזיעה בחזה של אבא שלי.

הספר הקטן הזה הוא נסיעה. טיול סיפורי במרחב ובזמן באחת הערים האהובות ביותר – ברצלונה – עם מי שהיתה הסופרת הקטלאנית המרכזית ביותר במאה העשרים: מַרסֶה רוּדוּרֵדָה. גיבורי הספר הם דמויות בשר ודם, וכך גם השוק בשכונת גראסיה של פעם, בית הקולנוע העירוני, אזורים כפריים למחצה שמתהלכים בהם ילדים ועלילות, רכבות יוצאות ומגיעות, בר טיפוסי, דירות ורחובות: לפנינו עיר שרוצה לפרוח ולבלוט על אדמת אירופה. פרט קטן, אירוע שולי או סצנה אקראית המתרחשת בין אנשים בעיר, מציירים עולם ספרותי שלם.

הספר נשיקה של זהב מונה ל"ח סיפורי עם מן המורשת התרבותית של יהודים יוצאי אתיופיה החיים בישראל. הסיפורים נרשמו באמהרית, והם מוגשים לקורא בליווי תרגום לעברית. בתהליך תרגומו של הסיפור לעברית ביקשנו לשמור ככל הניתן על המשלב הלשוני של המספר ולנסות להעביר את קולו הייחודי דרך הדף הכתוב. בנוסף לתרגום המילולי, מספר סיפורים בקובץ שלפנינו נזקקו לתיווך תרבותי כדי להבינם לאשורם. חלקם מבוססים על ערכים ונורמות שוודאי אינם מובנים למי שאינו בקי בתרבות האתיופית, או דורשים ידע היסטורי או חברתי.

אישה פוגשת באקראי בן של אהוב מימי השירות בצבא. הפגישה מחזירה אותה לעבר ומטלטלת את עולמה. זאת נקודת הפתיחה בסיפור הראשון בקובץ זה. כמוהו כל הסיפורים כאן עוסקים בדרמות המתקיימות בחיי שגרה כביכול. הם פותחים צוהר לנפש חסרת המנוחה של הדמויות, שכל אחת מהן תקועה או מחפשת משהו שאינו בר­־השגרה.

"אין הזמן אלא ספר המונח על מדף הנצח" מאת יחיא סעדיה ברגמן, בהוצאת ספרי ניב, הוא אוסף של סיפורי מעשיות ומשלים ובהם סיפורים על מהות החיים, על תפקידו של האדם בחייו ועוד. 

הספר כתוב בצורה ייחודית, בוודאי בהשוואה לכתיבה בימינו. השפה עשירה במוטיבים מקראיים וחז"ליים, וכל כולה נדמית עתיקה למדי. העובדה שמדובר בסיפורים קצרים, ואף במעשיות ובמשלים, רק מחזקת את ההרגשה של טקסט בעל 'ניחוח' קדום משהו.

קובץ סיפורים זה, ספרה השישי של הציירת והסופרת סופי רחלנקו, נמצאים יחדיו
מרצה באוניברסיטה, מורה לספרות, ניצול שואה חביב-מריר, כומר צרפתי, נהג מונית,
ציירת שכישרונה מוטל בספק, ועוד. יש צעירים 
וגם פנסיונרים, ולא נעדרים  מהסיפורים גם חתולים וכלבים, שלכל אחד מהם יופי
ואישיות משלו.

"לקח לבני דורי זמן להתבגר, להפסיק לפחד מרוחות הרפאים ששוטטו בין קירות הבית ולהתיידד איתן... להגיע להכרה ולהבנה שלעולם לא נבין." 
בשנת 1985 קיבלו לראשונה ילדי השורדים והניצולים קול בפרוזה. הקול הזה היה קולה של נאוה סמל. בספרה השלישי, קובץ הסיפורים הראשון שלה, כובע זכוכית, הניחה על הדף נוף אנושי פנימי שכולו התנפצות, דמויות המבקשות לאסוף את רסיסיהן, ילדים ההולכים על שברים שנפוצו לכל עבר בעקבות הדף הטראומה של הוריהם. 

"כשהייתי בת עשר, חשבתי שאני לבד בבית ועפתי מהמקלחת לחדר.
פתאום משכה ברגלי יד חזקה, סבתא הניחה על ראשי שתי עיניים כבדות: די עם השטויות, נָחוּבָּש. את ילדה או את עספור?"

מָגֵן-שָׁאוּל הוא צמד מלים נדיר למדי בעברית המדוברת, אף כי אינו זר לה. אחרי הכול זהו שמו של מושב הממוקם למרגלות הגלבוע, והוא לקוח מקינת דוד על שאול המופיעה בספר שמואל: "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן." אחרי מגן שאול תר בהר הגלבוע הארכיאולוג יהושע פוליטי, חבר ותיק באחד הקיבוצים בעמק יזרעאל. אין ספק: היה מגן כזה, וגם המקום שבו הוא טמון ידוע לכל הקורא בספר שמואל.

מבחר מסיפוריו המוקדמים של ניקולאי גוגול, שבחרה ותרגמה כלת פרס ישראל נילי מירסקי, רואה כעת אור במהדורה מחודשת, במלאת שנה למותה.
 

ניקולאי וסילייביץ' גוגול (1809-1852), שנודע בעולם כאבי הפרוזה הריאליסטית הרוסית הגדולה של המאה התשע עשרה לא נולד אל תוך הספרות הרוסית, והדרך אליה לא הייתה לו בבחינת דבר המובן מאליו. על פי מוצאו לא היה גוגול רוסי אלא אוקראיני, והוא בא לעולם בתקופה של התעוררות לאומית ותרבותית גדולה באוקראינה מולדתו.

כלה אבודה שוקעת בחיפוש מסויט אחר שמלת כלולות; מורה נוסעת לחופשה בצרפת וגונבת רגע של אהבה עם פֶּסֶל מחוטב–איברים; זוג אחיות מערער את חייה של מעצבת טקסטיל מהדירה שמתחתן; הלום קרב, סוכן של בובות לחלונות ראווה, מקים ממשלה חלופית בסלון ביתו; אלמנה קמה מאבלה בעזרת אפרו של בעלה; שקרנית אניגמטית שובה את אהובה בהפלגותיה המכַשְפות. 

הספר מסע לאהבה חדשה מורכב מסיפורים קצרים, מתוקים, מרירים, הנעים במסע הרגשי שעובר אדם מרגע הפרידה ועד למציאת אהבה חדשה. 
הסיפורים מציגים מצבים מהחיים באמצעות דמויות צבעוניות וססגוניות, החל בדודי שהופתע בחתונה, רחלי שמחפשת גבר מושלם, בני שאינו מאמין באהבה, הסטוץ הראשון של דורין, עידו שיצא לנדוד סביב העולם ועוד לבבות שבורים שמחפשים דלת לאהבה. 

הייחודיות – מולטימדיה סטוריטלינג לספר מודפס ודיגיטלי

"תחיי אורנה, תחיי. אפשר למות ביום אחר," אמרה לי אחותי בשעותיה האחרונות. "אל תתחשבני, תחיי. אל תחכי ליום שלך, תעשי את כל מה שצריך כדי שתגיעי ליום הזה סמוקה, כואבת, נבוכה ומחייכת."
אסופת הסיפורים עוסקת בגיבורים שהחליטו לוותר על עמדת התצפית ולהתערב בקיום שלהם; לשנות, להשתנות ולשחות במים סוערים בלי לדעת לאן, בידיעה שהמים העוטפים אותם לעתים מלטפים, מעלים חיוך ולעתים מכאיבים, אך תמיד מזכירים להם שהם חיים.

בסתיו 2017 התפרסם ב"ניו יורקר" סיפור קצר מאת כותבת אלמונית בשם קריסטן רופניאן, על פלירטוט תמים בין סטודנטית לגבר בשנות השלושים לחייו, שמוביל לדייט כושל. בתוך ימים ספורים זכה הסיפור ( "טיפוס של חתולים") לתהודה חסרת תקדים: הוא נקרא ושותף על ידי מיליונים ברשתות החברתיות, ועורר תגובות ודיונים סוערים סביב הדילמה שבמרכזו: מה הם גבולות ההסכמה בסקס בין גבר לאישה. בעיצומה של סערת #MeToo, הפכה רופניאן לאחת הסופרות המדוברות בעולם, וזכתה למקדמה בסך 1.2 מיליון דולר על ספרה הראשון – הקובץ שלפניכם.

סימני חיים הוא קובץ סיפורים שמאגד את שני חלקי הווייתו של גידי קורן: סיפורי מחלקת ילדים, דרך עיניו החדות והרגישות של רופא ילדים, ולצדם סיפורי שאר החיים שמחוץ למחלקת הילדים. בעוד סיפורי מחלקת הילדים מובאים כהווייתם ובכל כובדם, הסיפורים האחרים כתובים באופן ייחודי לפי מיטב המסורת של הסופר האמריקאי או הנרי, בחוש הומור דק, כשסופם הבלתי צפוי משאיר את הקורא מופתע ושקוע בהרהורים.

עשרה סיפורים אל־זמניים פרי עטה של אמנית הפרוזה מהמוערכות בעולם, העוסקים באנשים המביטים לאחור על החיים שחלפו ושלל רגעי המפנה שבהם. סיפורים מעוררי השתאות ועונג, המספקים הצצה אל היסודות העלומים בלבה של כל חוויה אנושית ומלמדים אותנו על עצמנו משהו שלא ידענו קודם לכן.

שפת החטא הוא קובץ סיפורים לירי, המציע מבט ייחודי על מצבים אנושיים כגסיסה, שבי ושחרור, תשוקה ואובדן. נוכחים בו גבר זקן, עיוור ואילם, המתוודה על חטא אך אחוז בו; אישה אינסומנית המגיעה למנזר; כלבה, זונה וסרסור, בלילה גורלי אחד; ועוד.  

 

גופתו של רודן מתנודדת על גרדום בכיכר העיר; תיאטרון נודד מציג את נשיא הרפובליקה כאידיוט; אברהם לינקולן מאוהב בגבר בן זמננו; עיוורים מגששים את דרכם אל גשר מסוכן; צעצוע מין אשם בפרידת בני זוג – אלה רק כמה מההתרחשויות בספרו של דניאל אלרקון, שמתאפיינות לא רק בדמיון פרוע ובמקוריות אלא גם בחמלה אנושית יוצאת דופן.

 

"בטוח, שפוי ובהסכמה מלאה"

מסיכות, שליטה, גמישות, פלדה, גבולות ודום.
שישה סיפורים שנשזרים ביחד לעולם אחד, על חברי ילדות, גברים דומיננטיים, מוכשרים ומלאי ביטחון עצמי.
המאחד בין השישה הוא "מפלט", מועדון הפטיש היוקרתי והמצליח ביותר בצפון. אין פנטזיה סוטה מדי, אין גחמה שלא ניתן לספק.
שישה סיפורים רומנטיים סקסיים, אשר מחציתם מתרחשים בעולם הבדס"מ, סיפורים על אהבה, חברות, נאמנות, מתיחת גבולות והתייצבות מול פחדים.

את הספר הזה אל תפספסו!

יליאם סידני פורטר (1910-1862), שנודע בשם העט או. הנרי, חיבר מאות סיפורים קצרים ומשעשעים שמצטיינים באירוניה מושחזת, עלילות מפותלות הנתונות לתעתועי הגורל, וסיומים מפתיעים. חייו הסוערים כפקיד בנק שנמלט מזרועות החוק לאחר שהתגלה כי מעל בכספי הבנק, ועונש המאסר של חמש שנים שריצה בכלא, סיפקו לו שפע הזדמנויות להתוודע מקרוב לאנשים מכל שדרות החברה, ומהם שאב השראה לסיפורים שפרסם לאחר שחרורו ושזכו בהצלחה רבה.

 

אל העמק הנעלם" הוא אוסף של 54 סיפורים נפלאים, ריאליים ומוחשיים. לא תוכלו שלא להישבות במתח, בעניין, בהומור, בריגוש ובהפתעה שבכל אחד מן הסיפורים.
הסופר שולט באמנות הסיפור הקצר, שבו הוא מצליח לברוא עולם שלם בסיפור בן שלושה-ארבעה עמודים. 

נל בת ה-26 מעולם לא היתה בפריז. היא גם מעולם לא נסעה לסוף שבוע רומנטי. למען האמת, היא לא ממש בקטע של נסיעות לחו"ל. כאשר החבר שלה מבריז מסוף השבוע הרומנטי שלהם, היא מחליטה להוכיח לכולם, ובעיקר לעצמה, שהיא מסוגלת להיות עצמאית ונועזת. כשהיא לבד בפריז מגלה נל גרסה של עצמה שמעולם לא היה לה מושג על קיומה.

עמודים

איגרת מידע נוריתה

קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!

לייק לנוריתה

צור קשר

צור קשר

לכתיבת ביקורות ויצירת קשר עם נוריתה שלחו טופס או מייל:[email protected]

אתר מתג
נוריתה – אתר על ספרים, ספרות ובעיקר ביקורות על ספרים. אוהבי הספרות והקריאה ימצאו המלצות על ספרים, מידע על ספרים חדשים, שפע של ספרים לנוער, ספרים לילדים, ספרי מתח, ספרי בישול, כתבי עת ועוד...
נורית וייסמן ת"ד 733 ערד 8910602 | [email protected] | עיצוב ובניית האתר בדרופל סטודיו VITI